אלוף פיקוד הצפון וסגן הרמטכ"ל: כמפקד פיקוד הצפון (2006-2011) הוביל את שיקום הפיקוד לאחר מלחמת לבנון השנייה וגיבש את "דוקטרינת הדאחייה", שעיקרה הרתעה באמצעות פגיעה נרחבת בתשתיות אויב. בין השנים 2013-2015 כיהן כסגן הרמטכ"ל.
הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל (2015-2019): כהונתו התאפיינה בהתמודדות עם גל טרור היחידים (2015-2016), בהוצאתו לפועל של מבצע "מגן צפוני" לחשיפה ולנטרול של מנהרות חיזבאללה בגבול לבנון, ובהרחבת "המערכה שבין המלחמות" (המב"ם) נגד ההתבססות האיראנית בסוריה. כמו כן, חיבר את המסמך האסטרטגי הרשמי הראשון של צה"ל - "אסטרטגיית צה"ל".
השכלה: איזנקוט הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה (במסגרת המכללה לביטחון לאומי). כמו כן, הוא בוגר המכללה למלחמה של צבא ארצות הברית.
איזנקוט הוצב במקום השלישי ברשימה וקיבל ארבעה שריונים עבור מועמדים מטעמו, בהם מתן כהנא. בבחירות לכנסת ה-25 (נובמבר 2022) זכתה הרשימה ב-12 מנדטים, ואיזנקוט הושבע כחבר כנסת מטעם האופוזיציה.
לקח חלק פעיל במחאה הפרלמנטרית והציבורית של האופוזיציה נגד הרפורמה המשפטית שקידמה ממשלת נתניהו ה-37, תוך הדגשת השפעת המשבר החברתי על הלכידות הלאומית ועל כשירות הצבא.
מיד לאחר מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הצטרף איזנקוט יחד עם סיעת המחנה הממלכתי לממשלת החירום הלאומית.
לאורך חודשי הלחימה נחשב איזנקוט לקול שקול וממלכתי, אך ביקורתי מאוד מבפנים. הוא דחף לקידום עסקה לשחרור החטופים - גם במחיר הפוגה ממושכת בלחימה - וטען כי לא ניתן להגיע להכרעה מוחלטת בטווח זמן קצר, וכי יש לגבש אסטרטגיית יציאה ו"יום שאחרי" ברצועת עזה.
בדצמבר 2023 נפל בנו, רס"ר (במיל') גל מאיר איזנקוט, בקרב בצפון רצועת עזה. חרף האבל הכבד, חזר איזנקוט לפעילות מלאה בקבינט המלחמה ימים ספורים לאחר השבעה.
החל מתחילת 2024 גברו חילוקי הדעות בין איזנקוט וגנץ לבין ראש הממשלה נתניהו ושותפיו הקואליציוניים. איזנקוט מתח ביקורת חריפה על דשדוש המערכה, על העיכובים בקבלת החלטות לגבי עסקת חטופים, על חוסר הנכונות לקדם חלופה שלטונית לחמאס בעזה ועל קידום חוק הגיוס ("חוק הפטור") בעיצומה של המלחמה.
ב-9 ביוני 2024, לאחר שלא נענה האולטימטום שהציב גנץ לנתניהו לגיבוש תוכנית אסטרטגית למלחמה, הגיש איזנקוט את מכתב ההתפטרות שלו מהממשלה ומקבינט המלחמה.
במכתב הפרישה כתב כי החלטות הקבינט אינן מתקבלות עוד משיקולים ענייניים לטובת המדינה, אלא משיקולים זרים ופוליטיים. בעקבות פרישתם של גנץ ואיזנקוט, הודיע נתניהו ימים ספורים לאחר מכן על פירוק קבינט המלחמה.
ב-16 בספטמבר 2025, לקראת הבחירות לכנסת ה-26, הכריז גדי איזנקוט באופן רשמי על הקמת מפלגת "ישר", ובשמה הרשמי: "ישר לישראל עם איזנקוט".
מבחינת זהותה הפוליטית, מפלגת ישר היא מפלגת מרכז ציונית המבקשת להציג אלטרנטיבה שלטונית ממלכתית ברוח מגילת העצמאות, תוך דגש על טוהר מידות, שירות ממלכתי לכל (שוויון בנטל) וחיזוק הביטחון הלאומי.
המפלגה רצה בבחירות לכנסת ה-26 שנערכו ב-27 באוקטובר 2026 תחת האותיות "דרך", זכתה ב-21 מנדטים והפכה למפלגה השנייה בגודלה בכנסת אחרי הליכוד.
על פי חלוקת המנדטים, גוש השינוי קיבל 67 מנדטים, וגוש הימין-חרדים קיבל 53 מנדטים. בעקבות זאת, ב-8 בנובמבר 2026 הטיל הנשיא על איזנקוט את המנדט להרכבת ממשלת ישראל ה-38.
מה מגלה המפה הנומרולוגית של איזנקוט?
על פי תאריך לידתו, 19 במאי 1960, איזנקוט הוא בן מזל שור המושפע מן הנומרציות המכונות "אפולו" ו"אורנוס".
מפתו הנומרולוגית מלמדת כי איזנקוט הוא אדם עיקש העומד על דעותיו, ישיר בדיבורו, דבק במטרות שהוא מציב לעצמו ואינו מרפה עד להשגתן.
שבע השנים האחרונות לערך, שהחלו בשנת 2020 ונמשכו עד לחודש אפריל 2026, נחשבות לקשות ביותר שחווה בימי חייו. נומרציית אורנוס שהייתה במפת לידתו בשנים אלה יצרה זווית דיסוננטית-דיסהרמונית, שגרמה לו לקשיים בלתי רגילים ולזעזועים גדולים ששינו את מהלך חייו מן הקצה אל הקצה.
שנים קשות אלו שינו את דעותיו ואת תובנותיו. על פי מפת לידתו, הוא נמצא בתקופה של מגמת שיפור בכל המדדים הנומרולוגיים ככל שהזמן עובר, ומפתו מלמדת על היתכנות גבוהה לבניית ממשלה שיעמוד בראשה.