במכתבו בן גוריון בפייט במשפטי אהבה רומנטיים כשכתב: "זהו הרגע הטוב ביותר והמאושר ביותר ביום, כשאני מקבל מכתב בכתב ידך". הוא דאג לציין את עוצמת רגשותיו ולא הסתיר את רגשות האשמה שהוא נושא על הקריירה שבחר: "לנשק בגעגועים הגדלים אצלי מיום ליום ולהביא באהבתי מרפא והרגעה לכאב שהורשתי לך".
בהמשך המכתב, בן גוריון כתב בהרחבה על אהבתו לאשתו: ": "הייתי שניים-שלושה שבועות לגמרי לבדי, וחשבתי הרבה עלייך ועל מחשבותייך ועל כל הקשיים שעברו עלייך מאז התחתנו", והוסיף: " הרגשתי שעליי לעשותך יותר מאושרת, ואני אנסה לעשות זאת בכל אשר אוכל". מלבד אהבתו הרבה, בן גוריון הרגיש צורך לציין כי "אהבתם אינה מספיקה", אך לגמרי מהסיבות הנכונות.
"גם את תצטרכי לנסות להבין אותי קצת יותר. הצרה היא יקירתי שאת לא מכירה אותי במידה מספיקה, אם כי אני יודע כמה את אוהבת אותי. אהבה בלבד אינה מספיקה. אני רוצה שאת תהיי שותפה לכל שאיפותיי, שאת תתענייני יותר בעבודתי ובמאבקי. תהיי אז יותר מאושרת, חייך יהיו יותר עשירים ומעניינים. טוב – נשוחח על כך כשאשוב הביתה", כתב ראש הממשלה הראשון.
בארכיון המכון למורשת בן־גוריון שמורים מכתבים רבים שכתב לאשתו פולה. "בן־גוריון מבטא רגש עז של אהבתו הגדולה אליה ואת געגועיו בעת מסעותיו בארץ ובעולם", סיפר מנכ"ל המכון איתן דוניץ. להערכתו, ניתן להסיק מתוכן מכתביו של בן־גוריון לאשתו שמכתבי האהבה נכתבו על רקע תלונותיה של פולה כי בעלה אינו אוהב אותה ושהוא לא נמצא מספיק בבית.
התרעות פיקוד העורף