החוקרים של מכללת תל חי, בראשותו של פרופסור גונן שרון, חקרו את סט הדיג ההיסטורי וטענו כי הוא בן כ-13 אלף שנים. "הקרסים קרובים באופן מפתיע לקרסים המודרניים של היום – בגודלם, תכונותיהם הדוקרניות ובמיומנות היצירה", אמר פרופסור שרון למגזין BBC Science Focus. לדבריו, גם הקרסים הישנים הם בעלי דוקרן חיצוני המשמש כ"נקודת אל-חזור", ומונע מהדגים לברוח מהקרס.
החלק המדהים בממצא ארכיאולוגי נדיר זה הוא שלפני אותה תקופת הזמן בדיוק סומנה הנקודה בה בני אדם עשו את המעבר מלהיות ציידים-לקטים לחיים בקהילות מיושבות יותר. עם זאת, הקרסים שנמצאו לא היו באותו הגודל, מה שמרמז לנו שאותם הדייגים ההיסטוריים כבר ידעו להבחין בין סוגי קרסים שיתאימו לסוגי דגים שונים. "אין כאן שני קרסים שווים, כל וו הוא ייחודי מגודלו ובעיצוב שלו מה שאומר שהם ידעו איזה קרס מתאימה לאיזה דג וכיצד הם יצליחו להשיג תוצאות טובות יותר", טען פרופסור שרון.
כמו כן, עצמות הדגים שנמצאו בנהר חשפו מגוון רחב של דגים שנתפסו, החל מדגים קטנים ועד לקרפיונים ענקיים בגודל של 1.6 מטרים. לדבריו, כבר לפני 13 אלף שנה לדייגים היה ידע מלא על דיג, וכי גם לפני כל כך הרבה זמן פעלו בתחום זה כמעט בדיוק כפי שהיו פועלים כיום.
התרעות פיקוד העורף