אפשר לתת כדוגמה מצוינת אם צעירה אחרי לידה שהחליטה שלא להניק את התינוק מסיבות אישיות. איך אפשר להתכחש לעובדה שנשים רבות ינצלו את ההזדמנות כדי לבקר אותה על היותה אם אנוכית? עוד דוגמה בה שנאת נשים באה לידי ביטוי בימינו, היא עבודה בסביבה נשית. אין ספק שאישה תעדיף לעבוד תחת בוס מאשר בוסית, מאותן הסיבות שנשים רבות אינן מצליחות לשבור את תקרת הזכוכית שמעל ראשן כשיש תחושת תחרותיות במקום העבודה. "אני הייתי כאן קודם! מי היא בכלל שיקדמו אותה לפני?", נשמע מוכר?
ובכן, לא צריך להיכנס לפינות אישיות כדי לשנוא אחת את השנייה. אחת יכולה להיות יפה יותר, פרט שיכול לערער את בטחונה של השנייה. אחרת ככל הנראה מצליחה בחיים, מבשלת נהדר, אולי יש לה רכב יוקרתי, טעם נהדר בבגדים או זוגיות מוצלחת שלשנייה אין. אך למה נשים תמיד מרגישות צורך לבקר את האחרת על איך שהתלבשה, על שעזבה את הילדים ויצאה לנופש או על דברים שקורים בשגרה במהלך היום יום?
אנו לא פוגשים מספיק "אחוות נשים" ביום יום וחבל כי אחרי הכל, כשנשים מתאגדות נגד מטרה מסוימת, הן יכולות לפרוץ כל מכשול שיעמוד בדרכן. מנגד, נאמר כי נשים בעלות ערך עצמי גבוה הן דווקא אלו שניתן למצוא אותן מפרגנות לאחרות והן לא מרגישות צורך להשוות את עצמן לאף אחת.
בעיניי, הבעיה העיקרית היא שכנשים, יש בנו דחף מסוים להעביר ביקורת אחת על השנייה ולפעמים בלי סיבה מוצדקת כלשהי. זאת אומרת, אם ובמידה יש אישה יפה יותר בחדר, אין לי כל צורך לבקר אותה על צבע השמלה או על גודל החזה (המוגזם או הקטן מדי), אם התלבשה כמו פרוצה או שהיא מלאה מדי בשביל הגזרה הזו.
וכמו כל דבר בחיים, אף פעם לא מאוחר להפסיק עם שנאת החינם הזו. הכל מתחיל מדוגמה אישית שאנו יכולות להעביר הלאה לילדות, לחברות ולקולגות שלנו.
התרעות פיקוד העורף