בהתנדבות מלאה: רופא השייטת יצא למסע להצלת נשים שסבלו מסיבוכי הריון ברואנדה

שלושה אורולוגים, מרדים, שתי אחיות של חדר ניתוח ואחות של חדר מיון מבית החולים בילינסון, יצאו למסע בן שבועיים, כדי לטפל בהתנדבות בנשים השקופות של רואנדה שסובלות מסיבוכי לידה

אליאב בטיטו צילום: בועז רובין
"אחד הדברים שאתה לומד בשייטת זו האיתנות", ד"ר אהרוני ברואנדה
"אחד הדברים שאתה לומד בשייטת זו האיתנות", ד"ר אהרוני ברואנדה | צילום: מתוך אוסף אישי של חברי המשלחת
7
גלריה

"זה היה מהרגעים האלה שמביאים לכדי דמעות. רגע קטן, אבל מאוד מרגש, שנחקק בזיכרון. ברגעים האלה אתה מבין למה אתה כאן ברואנדה הרחוקה ולמה עבדת כל כך קשה כדי להגיע לכאן. לא הצלתי פה חיי אדם, אבל שיניתי למישהי את החיים במהלך אחד וזה יקר המציאות". כמו אודט, יש נשים רבות באפריקה שזקוקות לניתוח כירורגי מורכב על מנת להחזיר את חייהן למסלול.

''המטרה הייתה לבנות את בילינסון באפריקה'', חדר הניתוחים שהוקם
''המטרה הייתה לבנות את בילינסון באפריקה'', חדר הניתוחים שהוקם | צילום: מתוך אוסף אישי של חברי המשלחת

במקומות רבים באפריקה, ללא זמינות לבתי חולים או שרותי רפואה בסיסיים, רוב הלידות מתרחשות בבתים. כאשר הלידה לא מתקדמת באופן תקין, העובר עלול להיתקע בתעלת הלידה למשך זמן רב (שעות רבות ועד ימים). מצב זה גורם לסיבוכים קשים, ביניהם מות העובר ולחץ מקומי באגן היולדת אשר יכול לגרום להיווצרות חיבורים לא תקינים בין שלפוחית השתן לנרתיק (פיסטולה). תופעה זו גורמת לדליפת שתן לא נשלטת דרך הנרתיק.

''רגעים שמביאים לכדי דמעות'', מעניקים טיפול
''רגעים שמביאים לכדי דמעות'', מעניקים טיפול | צילום: מתוך אוסף אישי של חברי המשלחת

"כל רופא שמגיע בפעם הראשונה לאפריקה שואל את עצמו 'איך אני הולך לעבוד במקום כזה?', אבל פה נכנס הצוות המיומן שיודע מה נדרש ממנו ונותן פתרונות. בסופו של דבר בלב אפריקה עמדו מרפאה, חדר ניתוח וחדר התאוששות שלא היו מביישים את הסטנדרטים של בילינסון".

חברי המשלחת שהתייצבו בהתנדבות למסע לרואנדה שנמשך שבועיים, מכירים אחד את השני מצוין. לד"ר אהרוני, מנהל היחידה לאורולוגיה תפקודית בבילינסון, התלוו ד"ר דני קדר, סגן מנהל המחלקה האורולוגית בבילינסון, האורולוג הבכיר ד"ר רועי בבאוף, המרדים הבכיר ד"ר זוהר טרדלר, דניס סרגייב אח בחדר ניתוח, ליאת וינצויג אחות בחדר ניתוח, ליזי דנילה אחות במלר"ד בילינסון ונילי נדל מתאמת המשלחת בהתנדבות. "במהלך שנות עבודתנו המשותפת בבלינסון ביצענו יחד מאות ניתוחים, חלקם דרמטיים ולעיתים ארוכים ומסובכים וההיכרות העמוקה הזו הייתה חשובה למסע ברואנדה", אומר ד"ר אהרוני.

''תחושה גדולה של נתינה אמיתית'', ד''ר קדר
''תחושה גדולה של נתינה אמיתית'', ד''ר קדר | צילום: מתוך אוסף אישי של חברי המשלחת

"כי תנאים משתנים, כמו אלה שברואנדה, מביאים איתם אתגרים לא פשוטים והיכרות מוקדמת ואורגניות של צוות, תורמים להצלחה, זה די כמו בצבא. אתה מתאמן ביחד ועובד ביחד בלי שצריך לדבר. לפעמים מספיקות תנועות ומחוות כדי שנבין".

כשאהרוני (47), נשוי עם שלושה בנים מדבר על הצבא, הוא מתכוון לשייטת 13 בה הוא שירת כרופא בסדיר במשך ארבע שנים ועד היום במילואים. הוא השתתף במבצעים חסויים ולצערו גם איבד חברים. "אחד הדברים שאתה לומד בשייטת זו האיתנות", הוא מסביר את האנלוגיה בין המסע לרואנדה לבין השירות בשייטת. "אתה לומד  לעמוד באתגרים ולהתמודד עם קשיים ולא להישבר מהם ובכזו משלחת יש קשיים ועייפות ולא תמיד הדברים מסתדרים ואתה חייב להמשיך ולהביא תוצאות בשבועיים מלאי משמעות".

במהלך השבועיים המשמעותיים פעלה המשלחת בתוך בית חולים הולנדי ישן בעיר רונגרי שבמחוז מוסנזי, ליד הגבול של רואנדה עם אוגנדה וקונגו. מחלון חדר הניתוח הם יכלו להשקיף על הרי הגעש המפורסמים של רואנדה שכיכבו בסרט "גורילות בערפל" שבו סיגורני וויבר גילמה את דמותה של הזואולוגית דיאן פוסי.

''אחד הדברים שאתה לומד בשייטת זו האיתנות'', ד''ר אהרוני ברואנדה
''אחד הדברים שאתה לומד בשייטת זו האיתנות'', ד''ר אהרוני ברואנדה | צילום: מתוך אוסף אישי של חברי המשלחת

לצד ההרים המרשימים, הם טיפלו בעשרות נשים שסבלו מסיבוכים קשים שליוו אותן לעיתים שנים רבות. "פגשנו נשים אפריקאיות עניות, שלא יודעות קרוא וכתוב אשר נדחקו לשולי החברה בגלל דליפת שתן בלתי פוסקת, ללא גישה לאמצעי ספיגה או היגיינה מינימליים. במקרים רבים, הבעל עזב אותן והן נאלצו לחזור לחיות בבידוד בשולי הכפר בו גדלו".

"הייתה מטופלת בשם ג'סטין שהתניידה עם כיסא גלגלים בגלל פיסטולה מורכבת לאחר ניתוח קיסרי שלא הצליח להציל את העובר. בזכות הטיפול וניתוחים הצלחנו לתקן את הנזק ואין לתאר את התחושה כשהיא הגיעה לביקורת לאחר הניתוח כשהיא מתהלכת ללא אמצעי עזר וללא דליפת שתן ועם חיוך ענק על פניה".

עבור ד"ר דני קדר, סגן מנהל המחלקה האורולוגית המסע הזה היה גם סגירת מעגל. "ברגע שנכנסנו בפעם הראשונה לחצר בית החולים שבו עבדנו ברואנדה, חזר אליי זיכרון משמעותי שחקוק בהיסטוריה המשפחתית", הוא מספר. "אבא שלי, שהיה כירורג אורולוג בהדסה, נסע ב-1963 למלאווי שבאפריקה ובמשך שלושה חודשים טיפל באנשים. הייתי בן ארבע וגדלתי על הסיפור הזה והרגשתי שהנה אני עכשיו סוגר מעגל והולך בדרכו".

''יש בין רואנדה לישראל שותפות גורל והבנה עמוקה גם ללא מילים'', חברי המשלחת
''יש בין רואנדה לישראל שותפות גורל והבנה עמוקה גם ללא מילים'', חברי המשלחת | צילום: מתוך אוסף אישי של חברי המשלחת

"חזרתי משם עם ידיעה שזכיתי. הבנתי שזכיתי לעבוד, לטפל וללמד ביום-יום שלי בסביבה עם ידע, מכשור ונגישות של רפואה ציבורית מהדרגה הגבוהה ביותר וזכיתי גם להיות מי שמביא איתו את כל הידע הזה בזעיר אנפין למעמקי אפריקה ולעזור לאנשים. הייתי רוצה לקחת כל אחד מהמתמחים שלי לחוות כזו חוויה לכמה ימים כחוויה חינוכית רפואית משמעותית שנותנת לך את התובנה למה בחרת במקצוע הזה, עם תחושה גדולה של נתינה אמיתית".

"ברגע שאתה מבין שאף אחד אחר לא יטפל באותן נשים, אתה מבין שאתה רוצה לחזור לשם שוב ושוב. זו גם חוויה שמאוד הגבירה את התקשורת ואת שיתוף הפעולה בין אנשי המשלחת בזמן ניתוחים שאנחנו עושים פה בבילינסון. אני גם יכול לספר שהיה לי עצוב לעזוב. עליתי על האוטובוס עם דמעות בעיניים. זו הייתה התרגשות על כל העשייה ועל הקשר העמוק שיצרנו עם הצוות שסייע לנו ועם המטופלות".

ד"ר אהרוני משתתף במשלחות סיוע לאפריקה כמעט עשור. "נחשפתי לזה לראשונה כשהייתי בתת התמחות באורולוגיה תפקודית במונטריאול, קנדה ונסעתי לבורקינה פאסו עם מי שהיה המנטור שלי בהתמחות, פרופ' ז'אק קורקוס שהוא אחד ממנתחי הפיסטולות הידועים בעולם. זה היה אירוע משנה חיים שבזכותו החלטתי להתנדב בכל שנה עם המשלחת הבינלאומית בהובלת הקנדים ודרך עמותת MMS שפועלת ללא מטרות רווח. תמיד נסענו לאותו מקום בבורקינה פאסו, עד שדאע"ש תקפו את המלון הקבוע שלנו שם ובהמשך רצחו עובדי סיוע שליוו אותנו וכך הגענו לרואנדה".

מבט מלמעלה על עיר הבירה של רואנדה
מבט מלמעלה על עיר הבירה של רואנדה | צילום: רויטרס

"נכון, מאז שחזרתי לארץ, החלום היה להוביל משלחת ישראלית כחלק מאותה עמותה והשנה הצלחתי להגשים את החלום. לא הייתי בטוח שאצליח לגייס צוות מתנדבים מבילינסון אך להפתעתי ההיענות הייתה מעל ומעבר".

"באנו כשגרירים של בילינסון ושל הרפואה הישראלית, בין היתר כדי לחזק את התדמית של המדינה ברואנדה. בשבילי זה לא מקרי שהגענו דווקא לשם. זו לא עוד נקודה על הגלובוס. יש קשר מאוד אמיץ ועמוק בין שתי המדינות. לשתיהן היסטוריה כואבת של רצח עם שיוצרת שותפות גורל והבנה עמוקה גם ללא מילים".

"אתה באמת לומד להוקיר תודה על מה שיש לך. על המים והחשמל ועל העובדה שאתה עובד בתנאים הכי מקצועיים ונוחים שיש. כשאתה שם אתה נזכר בסיבה הכי ראשונית שבגללה הלכת ללמוד רפואה - בשביל לעזור לאנשים. אתה משנה חיים וזו הגשמה עצמית".

תגיות:
רואנדה
/
המרכז הרפואי בילינסון
/
טיפול רפואי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף