רוב מכריע של האוקראינים מביעים שביעות רצון מהתנהלותו של הנשיא, וולודימיר זלנסקי, לאורך המלחמה המתמשכת נגד רוסיה, כך עולה מנתוני סקר חדש שנערך לאחרונה במדינה ופורסם הבוקר (רביעי) במגזין "ניוזוויק". הנתונים הראו כי מאז הפלישה הרוסית בפברואר 2022, הפופולריות של הנשיא זינקה בצורה חדה.
כמעט 18 חודשים שקייב נתונה למלחמה עקובה מדם מול מוסקבה. במהלך כל התקופה הזו, זלנסקי פעל ללא הפסקה על מנת לקבל תמיכה בינלאומית, והצליח בכך במידה רבה, כשמדינות המערב והמעצמות מספקות לקייב אספקת תחמושת ותמיכה פיננסית עצומה. רק בשבוע שעבר, הנשיא האוקראיני הגיע לפסגת נאט"ו בליטא ואף נפגש בשולי הפסגה עם נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, שהביע את המשך התמיכה האמריקאית באוקראינה.
בתוך כך, על פי הסקר, שנערך בקרב אלף אזרחים אוקראינים מעל לגיל 18, החיים בתוך גבולותיה של המדינה גם בזמן המלחמה, עולה כי 58% מרוצים במידה רבה מהתנהלותו של הנשיא לאורך המלחמה, כאשר 33% השיבו כי הם מרוצים במידה מסוימת בלבד. מנגד, 4% בלבד השיבו כי הם מסתייגים מהתנהלותו, 3% השיבו כי אינם שבעי רצון כלל מהדרך שבה זלנסקי מנהל את המלחמה, ו-2% השיבו כי אין להם דעה בנושא.
הנתונים שהוצגו בסקר זהים במידה רבה לסקר שנערך ביוני 2022, ארבעה חודשים בלבד לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, אז שיעור התומכים בהתנהלותו של זלנסקי היו גבוהים גם כן. בסקר נוסף שנערך קודם לכן, במרץ 2021, טרם המלחמה, הראה כי 12% בלבד מהאוקראינים היו שבעי רצון מהתנהלותו של הנשיא, 26% השיבו כי הם תומכים בצעדיו במידה מסוימת, ו-35% השיבו כי הם מתנגדים להתנהלותו כנשיא.
כזכור, זלנסקי השתתף בפסגת נאט"ו בליטא, אך הכעיס את מנהיגי הברית לאחר שצייץ: "זה חסר תקדים ואבסורד שלאורך זמן אוקראינה לא הוזמנה לברית, כשבמקביל מתווסף ניסוח מעורפל להצהרה. נראה שאין נכונות להזמין את אוקראינה לנאט"ו ולצרף אותה להיות חברה בברית. משמעות הדבר היא, שזה נותן לרוסיה מוטיבציה להמשיך בטרור שלה".
על פי ה"וושינגטון פוסט", התקרית המחישה את התסכול בתוך נאט"ו מ"טקטיקת הלחץ" של זלנסקי, שכן אפילו כמה מתומכיו הגדולים שאלו את עצמם השבוע האם הוא משרת את האינטרסים של אוקראינה במתקפה הזו. יחד עם זאת, הטלטלה שאירעה מאחורי הקלעים, הציגה כמה מעט יכולה לעשות הברית בנידון. מדינות נאט"ו המשתתפות במאמץ המלחמתי של אוקראינה כנגד רוסיה, נשארו תומכות גדולות של הנשיא זלנסקי, אך הציוץ כאמור, גרם לכעס בקרב גורמים רשמיים.
על פי הדיווח, שגרירים ודיפלומטיים קיימו שיחות לא רשמיות על האופן שבו על הברית להגיב. גורמים רשמיים העלו את האפשרות לעיין מחדש בהצעה שנשלחה לאוקראינה בשנת 2008 להצטרף לברית, ולמחוק את הקטע שזלנסקי התנגד אליו בתוקף - "הברית תהיה בעמדה לשלוח לאוקראינה הזמנה במידה ובעלות הברית יסכימו ויתקיימו כל התנאים". על פי גורמים אירופיים המעורבים בפרטים, על אף שוושינגטון העניקה לקייב סיוע צבאי שנאמד על מיליארדי דולרים, הנשיא ביידן העדיף גישה זהירה יותר, מחשש שצעד תקיף מדי עלול להסתכן במשבר בין הצדדים.