היחסים עם טורקיה הגיעו אתמול (שלישי) לנקודת משבר חדשה עם הכרזת אנקרה על הגבלות ייצוא על ישראל – עד להשגת הפסקת אש ברצועת עזה. ד"ר שי הר צבי, מומחה לאסטרטגיה בינלאומית מאוניברסיטת רייכמן, אמר בשיחה עם מעריב כי "ההחלטה משקפת את העוינות של ארדואן לישראל מזה שנים".
טורקיה מטילה מגבלות על היצוא - והמהלך הנגדי של ישראל
האמברגו הטורקי יגרום מכה אנושה למשק הישראלי - אך יש נקודת אור
"ההחלטה מצטרפת לקשיים שהציב באחרונה המכס הטורקי על ייבוא מוצרים מטורקיה. עם זאת, לעת עתה עדין לא ברור האם מדובר בהגבלות נקודתיות על יצוא מוצרים או בהגבלה ממושכת, שתכלול מוצרים נוספים" הוא הוסיף: "מן הסתם הפגיעה הפוטנציאלית במשק הישראלי, ובעיקר בענף הבנייה, תושפע מעומק ומשך ההגבלות".
לדבריו, הרקע להחלטה הוא הסירוב הישראלי להכניס סיוע הומניטארי טורקי לעזה: "סביר כי הביקורת הבינלאומית הגוברת על ישראל מצד מדינות המערב, ובפרט המשבר ביחסים בין ביידן לנתניהו, נתנו לארדואן רוח גבית להעלות דרגה בצעדים כנגד ישראל", ויש גם מניע פנים-טורקי, הוא אומר: "יתכן גם כי המפלה שארדואן ספג בבחירות המקומיות הובילו אותו לקבל החלטה פופוליסטית, בניסיון לרצות את דעת הקהל שקוראת לגישה נוקשה יותר כלפי ישראל".
הוא הזכיר: "עד פרוץ המלחמה היה ניכר ניסיון של שתי המדינות לחמם את היחסים לאחר המשברים שפקדו את הקשרים הבילטראליים בעקבות משט המרמרה ומבצע צוק איתן" אמר. "הדבר בא לידי ביטוי בפגישה שקיים ראש הממשלה נתניהו עם ארדואן בשולי עצרת האו"ם בספטמבר האחרון ובביקור שערך נשיא המדינה הרצוג בטורקיה לפני כשנתיים".
בנוגע לצעדים הבאים שעל ישראל לבצע, אומר הר צבי: "מומלץ לישראל להימנע מנקיטת צעדים ממשיים שיובילו לפגיעה נוספת בקשרים הבילטראליים, בין היתר בשל מעמדה האזורי וחשיבות שיתופי הפעולה עימה במכלול רחב של תחומים".
עם זאת, הוא מוסיף: "במידה ויתחוור בשבועות הקרובים כי טורקיה ממשיכה להסלים את צעדיה נגד ישראל, יש לבחון את הדרכים לנצל את ביקורו הצפוי של ארדואן בארצות הברית בחודש מאי, ולהפעיל על ביידן והקונגרס לחצים לשכנע אותו לרכך את התנהלותו. בהקשר זה יוזכר כי לאחר שארדואן אישר את הצטרפותה של שבדיה לנאט"ו, לאחר שעיכב במשך חודשים רבים את הסכמתו, הממשל אישר בראשית השנה למכור לטורקיה מטוסי F16"