המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה פרסם כי אחמד מונטזרי, בנו של האייתוללה חסין עלי מונטזרי שהיה ממלא מקום האייתוללה רוחאללה חומייני, חשף בימים האחרונים כי משמרות המהפכה האיראניים הטמינו בשנת 1986 חומרי נפץ במזוודות של עולי רגל איראנים תמימים, אשר הגיעו לסעודיה לקיים את המצווה השנתית של החאג'.

מונטזרי, בחשיפה ראשונה באיחור של 32 שנה, הוסיף כי הקצינים הבכירים במשמרות המהפכה שהורו על הטמנת חומרי הנפץ במזוודות של עולי רגל זקנים, שלא היו מודעים לכך כלל, פעלו ישירות תחת לשכתו של אכבר האשמי רפסנג'אני (נשיא איראן לשעבר) והיו אנשי אמונו. רפסנג'אני כיהן אז כיו"ר הפרלמנט (מג'לס) האיראני.

מדברי מונטזרי ניתן להבין כי חומרי הנפץ הועברו כדי לפוצצם במהלך העלייה לרגל באותה השנה. מלך ערב הסעודית דאז, פהד, בחר להשתיק את הנושא ולא האשים בגלוי את איראן בניסיונות פיגוע בממלכתו. הדבר לא הגיע אז לידיעת התקשורת הבינלאומית.


לדברי מונטזרי, לאחר שהסעודים חשפו את המזוודות, מהדי כרובי (בעבר יו"ר המג'לס וכיום נתון במעצר בית), שהיה אז נציגו של האייתוללה חומייני בארגון
עולי הרגל של איראן, נאלץ בעצמו להגיע למלך פהד ולהתנצל בפניו. 

מונטזרי הוסיף כי כאשר הדבר נודע לאביו, האייתוללה חוסיין עלי מונטזרי, הוא דרש הסבר ממפקדי משמרות המהפכה. לפחות אחד הקצינים המעורבים בפרשה בא ללשכתו והודה בפניו על מעורבותו שלו ושל יתר הקצינים בפרשה.

לדברי אחמד מונטזרי, עם היוודע הדבר לאביו, הוא שיגר מכתב בנושא לאייתוללה חומייני, אך ההנהגה הבכירה של המשטר, במקום לחקור את הנושא, העדיף להטיל את האחריות על מהדי האשמי, שלא היה כלל בסוד הדברים. האשמי הוצא בסופו של דבר להורג בספטמבר 1987.

מונטזרי אמר כי גם לאחר שנים רבות, כאשר אביו הזכיר אפילו במעט את הפרשה בספר זיכרונותיו, עלי אכבר האשמי רפסנג'אני כעס עליו ובפגישה עמו אמר כי האייתוללה לא היה צריך לחשוף את הסוד הכמוס.

בשנים האחרונות הואשם מונטזרי פעמים רבות בקיום קשרים עם ארגון האופוזיציה "מוג'אהדין חלק" ופעילות נגד הביטחון הלאומי, ואף נעצר כמה פעמים. אין להוציא מכלל אפשרות שדבריו האחרונים יהוו סיבה להאשמות חדשות של המשטר נגדו, בייחוד שנאמרו בתקופת בה המתיחות בין איראן לבין סעודיה גואה. 
לפי מונטזרי, ניסיונות הפיגוע של איראן בסעודיה, שתוכננו ע"י משמרות המהפכה, הביאו לכך ששנה לאחר מכן חלה הרעה נוספת ביחסי טהרן־ריאד, בעקבות מותם בסעודיה בשנת 1987 של יותר מ־400 עולי רגל, ש־275 מהם היו עולי רגל איראנים. 

מותם הביא לראשונה לניתוק קשרי איראן סעודיה ב־1987, אך רפסנג'אני, אשר נבחר לתפקיד הנשיא לאחר מותו של חומייני, הצליח לחדש את הקשרים הודות ליחסים הקרובים שלו עם הנסיך עבדאללה, יורש העצר הסעודי.

כיום נמצאות שתי המדינות על מסלול התנגשות, בשל החתרנות האיראנית במדינות המפרץ ובסעודיה עצמה, תוכנית הגרעין האיראנית ומאבק האיתנים בין סעודיה לבין איראן, כנציגות הבכירות של הסונה והשיעה, על עיצובו מחדש של המזרח התיכון לאחר האביב הערבי. מאבק זה מתחולל בעיקר בתימן, בסוריה, בלבנון ובעיראק. התקרבותן מחדש של סעודיה ושל ארה"ב מחדדת עוד יותר את המאבק ביניהן ומעלה אותן על מסלול התנגשות.