יומיים לאחר חיסולו המפתיע של הגנרל האיראני והאיש החזק בטהרן, קאסם סולימאני, נחשפים הפרטים מאחורי הקלעים בממשל האמריקאי סביב חיסולו. על פי הניו יורק טיימס, גורמים בכירים העלו את האופציה לחיסול סולימאני כתגובה הקצינוית ביותר, אך לא שיערו כי טראמפ יעז להשתמש בה.
לפי הפרסום, לאחר שדחה את אופציית חיסול סולימאני ב-28 בדצמבר ואישר במקום זאת תקיפה של מיליציות שיעיות בעיראק, מספר ימים אחר כך צפה טראמפ בדיווחים שהגיעו מבגדד על הסתערות המפגינים על השגרירות האמריקאית, אז שינה את דעתו.
לפי בכירים בממשל, טראמפ קיבל את ההחלטה על רקע מחלוקות משמעותיות בממשלו ביחס לאיומים הצפויים על שגרירויות וקונסוליות אמריקאיות ואנשי צבא ארה"ב בסוריה, עיראק ולבנון. סולימאני סיים סיור באותם ימים בו ביקר את כוחותיו בסוריה, בלבנון ובעיראק, ותכנן פיגוע גדול, כך אמרו אותם גורמים רשמיים.
בכיר אמריקאי צוטט בדיווח כי הפעילות של סולימאני בתקופה האחרונה לא היתה חריגה ולא שונה מהתנהלותו השגרתית. אותו גורם תיאר את המודיעין כ"רזה" ואמר כי התקיפה על סולימאני לא הייתה קרובה בגלל שההתקשרות שארצות הברית יירטה בין המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי וסולימאני, הראתה כי טרם אושרה שום תוכניות של הגנרל לביצוע פיגוע. חמינאי, על פי המודיעין שהגיע, ביקש מסולימאני להגיע לטהרן לדיונים נוספים לפחות שבוע לפני מותו.
על פי הדיווח, סגן הנשיא מייק פנס ומזכיר המדינה מייק פומפאו היו מהקולות הניציים שתמכו בחיסול סולימאני. גורמים רשמיים בממשל טראמפ אמרו לניו יורק טיימס כי בסביבתו של פנס סייעו בקיום פגישות ושיחות ועידה של בכירים על מנת להוציא את התקיפה לפועל.
סולימאני, שחוסל על ידי חיל האוויר האמריקאי, נחשב לאחת הדמויות הצבאיות הבולטות והמשפיעות באיראן בשנים האחרונות, היה מעורב בפעילות הצבאית האיראנית במדינות רבות, כגון עיראק, אפגניסטן, סוריה והקווקז, ונתפס כאחד האנשים המקורבים למנהיג העליון עלי חמינאי.
מי שכונה “השועל” ושהמנהיג העליו כינה אותו ב־2005 “השהיד החי”, נחשב במדינתו לגיבור לאומי. המגזין האמריקאי "טיים" אף הציב אותו בעבר ברשימת 100 המשפיעים ביותר בעולם, והסביר: "עבור השיעים הוא ג'יימס בונד, ארווין רומל וליידי גאגא גם יחד". את ניסיונו הצבאי והפיקודי רכש סולימאני במלחמה נגד עיראק בשנות ה־80, וכבר בשנת 1998 החליף את אחמד ווחידי, מפקדו הראשון של כוח קודס. תחת פיקודו, נמשך הטיפוח של חיזבאללה בלבנון והתהדק באופן משמעותי שיתוף הפעולה עם חמאס - מה שבא לידי ביטוי, בין היתר, בהעברת מאות מיליוני דולרים בשנה, בהברחת אמצעי לחימה ובהדרכת לוחמים במחנות אימונים באיראן.
כוח אל־קודס, שעליו פיקד סולימאני, היה אחראי על המשימות מחוץ לאדמת איראן, וכולל בין היתר את יחידת העילית 190, האחראית על ההברחות, וכן את יחידה 400, האחראית על ההתנקשויות והפיגועים ברחבי העולם. לפני חיסולו, הוא נכלל ברשימת האישים שפרסם משרד האוצר האמריקאי, שעמם אסור לנהל קשרי מסחר, והוזכר גם בהחלטה 1747 של האו"ם ממרץ 2007, שהטילה עיצומים על איראן בשל פעילותה בתחום הגרעין. בתחילת 2018 אף דווח כי הממשל האמריקאי נתן אור ירוק לישראל לחסלו. בסביבתו של הגנרל האיראני, שכונה “חאג' קאסם” על ידי מקורביו ופיקודיו, הייתה הילה של מסתורין בכל מה שקשור לקורות חייו, והוא היה ידוע ככזה שלא הרבה להתראיין לתקשורת האיראנית.
באחד מהנאומים הפומביים הנדירים שלו, בפברואר 2018, איים הגנרל האיראני: "נמחק את האויב הציוני ונקדיש לכך כל רגע מחיינו. הישות הציונית לא תמשיך להתקיים. האויב הציוני יודע שאנו נוציא לפועל את ההבטחה למחוק את ישותו". בינואר 2012, בהופעה פומבית נוספת, הודה הגנרל סולימאני בנוכחות האיראנית בדרום לבנון ובעיראק. “שני האזורים הללו מושפעים מהאידאולוגיה ומהמעשים של הרפובליקה האיראנית”, אמר.
בנוסף, הוא נחשב לבעל השפעה רבה על המיליציות השיעיות בעיראק. ב־2008 האשימה אותו ארה"ב באימון מיליציות שיעיות, שמטרתן להילחם בקואליציה הבינלאומית בעיראק. בישראל טענו כי כוח אל־קודס אחראי, בין היתר, לפיגוע בנמל התעופה בבורגס שבבולגריה ביולי 2012. בנוסף, שם הארגון נקשר לפיגוע במרכז היהודי בבואנוס איירס ב־1994, לשליחת אוניית הנשק הפלסטינית "קארין איי" לעזה ב־2002, וכן לשיגור רקטות לגולן.
עם זאת, לאחר מתקפות הטרור על ארה"ב בספטמבר 2001, הוא הפך במפתיע לבעל ברית של האמריקאים, ואף דחף לשיתוף פעולה עם המערב, במטרה להפיל את משטר הטליבאן הסוני באפגניסטן. לאחר מכן, בשל מעורבותו בפיגועים נגד הכוחות האמריקאיים בעיראק, הוא הוצב על ידי הממשל ברשימת הטרור. למרות זאת, ואף שהוא מתעב את האמריקאים והצהיר כי אין לבטוח בהם, השפעתו הובילה לשיתוף פעולה נוסף בינו לבין האמריקאים, במסגרת המעורבות שלו בבחירת ראש הממשלה הזמנית בעיראק ב־2010. "הוא מאוד פרגמטי", הסביר חוסיין מוסביאן, ששירת עמו במועצה הצבאית העליונה. "הוא מוכן לשתף פעולה עם המערב, אם הדבר משרת את האינטרסים של איראן".
סולימאני, שחוסל בסופו של דבר על ידי ארה"ב, שיחק תפקיד מכריע גם במלחמה נגד דאעש, ואף השתתף בשחרור אזורים רחבים מידי הארגון בעיראק. ההשפעה הרבה שלו על המערכת הגיאו־פוליטית באזור ידועה, כאשר גם בעולם הסוני, בעיקר במדינות המפרץ השכנות, היו מודאגים מנוכחותו. סולימאני עצמו ידע שהוא יעד לחיסול. בסרטון ויראלי, שהופץ ב־2018 ברשתות החברתיות, נראה הגנרל האיראני מבקר בבית הקברות של עיר הולדתו, כשבמהלך ביקורו ניגשת אליו ילדה עם שוקולד. במקום לאכול את השוקולד, סולימאני ביקש מהילדה לאכול אותו לפניו. "האם הוא חושש שילדה קטנה נשלחה להרעיל אותו?", תהו הגולשים.