לאן הולכים מכאן? הסכם הנורמליזציה שנחתם בין ישראל לאיחוד האמירויות מציף שאלות רבות על המציאות העתידית במזרח התיכון, על מקומה של ארצות הברית ביחס לעולם הערבי ועל תמונת המצב האסטרטגית שנדמה כי משתנה בכל רגע. על כך, ועל "מקומה של ישראל כמעצמה", הגיע הפרשן לענייני ערבים של חדשות 13, צביקה יחזקאלי, לדבר בתכניתם של בן כספית וינון מגל ב-103FM.
ינון: איך אתה רואה את ההסכם מבחינה אסטרטגית.
"מה אני אגיד, קודם כל זה רק הנפקה, זה רק ההשקה שלו, כיוון שהוא היה קיים. מה שקורה עם ההסכם זה תהליך שקורה במזרח התיכון הרבה שנים. האיראנים שהם שיעים תוקפים את הסונים במדינות קטנות כמו המפרץ שאין בהן כמעט צבא והרבה כסף. הם צריכים ברית הגנה. הייתה להם ברית עם ארה"ב, אובמה סובב להם את הגב, זרק אותם לכלבים, הלך לאיראן ולהסכם גרעין שהיה אמור להחיות את איראן ומאז הם מחפשים אבא, ולא היה אבא למזרח התיכון עד שבא טראמפ. אבא קצת מוטרף אבל עדיין אבא, מה לעשות?"
בן: אבא תרחם.
"תבינו מה היה קודם, עד כמה מצוקה הייתה שבחרו בו, בסופו של דבר יש כאן תהליך שהוא קיים, הוא יקרה ויסתדר בשורה. אתם תראו את המדינות, גם סודאן וכולן כי בסופו של דבר כל שבט וכל מדינה צריכה לדאוג לעצמה".
בן: זו שיחה מעניינת, בוא נצלול לעומק. אני מזכיר שאובמה נבחר פעמיים ברוב גדול בגל תהליכים בארה"ב כי בוש עשה שתי מלחמות שגמרו את אמריקה. בארה"ב יש מטוטלת כמעט תמיד. הייתי ב-96' עם פרס בקטאר והתהליך הזה קורה הרבה זמן, עכשיו הוא יוצא לאור. לדעתי בגלל הנקודה הקריטית שהאיראנים קרובים לגרעין ואל תשכח שאובמה אמנם נותן את המטריה אבל מוציא את ארה"ב מהמזרח התיכון, הוא לא תקף בסוריה.
"ישראל תופסת מקום של מעצמה. הייתי בנאום של אובמה ביוני 2010 בבית האופרה בקהיר, שהוא בא ונהג במובארק, הוא הביא את האביב הערבי שפירק מדינות".
בן: האביב הערבי התחיל בטוניס.
"אובמה פיטר את מובארק בטלפון, שאמר 'יש 200,000 איש בכיכר תחריר'"
בן: זרק אותו מתחת לגלגלי האוטובוס, אבל זה לא בגללו. חבל לבזבז עליו זמן.
"כל מדינה דואגת לעצמה. מאז ההתפרצות של האביב הערבי כל אחד צריך לדאוג לעצמו, ואני מבין שהתהליך הזה היה. אני חושב שזה היה קורה ממילא, ואני לא יודע אם היה צריך להקריב את הסיפוח או הריבונות או מה שביבי הקריב, כי זה היה קורה ממילא. זה יפה זה נחמד וזה טוב, אם זה יביא את סעודיה זה באמת ישנה את הסיפור. צריך להרגיע בעניין התיירות, היינו בהסכמי אוסלו וירדן, ואמרו חומוס ברמאללה, אני חושב שאנחנו כאן לא בשביל חומוס. מדינות ערב שחותמות איתנו על הסכמים הם עושים את זה בשביל יציבות שימור שלטון קשרים כלכליים, נורמליזציה זה בקצה קצה".
ינון: התגובות באמירויות אחרות.
"נכון, נכון".
בן: המצרים כשעשו איתנו את ההסכם העם המצרי תיעב אותנו האמירויות אתה רואה כמה הם אוהבים אותנו ונחשפו לטכנולוגיה הישראלית אנחנו נמצאים יחד איתם מול איראן.
"יותר מזה כשחתמנו על שלום עם מצרים אמרו לנו רק שלום קר, רק ביטחונית חם ולא תוכלו לאכול חומוס בקהיר אולי בסיני. היה שיר של זמר מפורסם שביטא הלך רוח 'אני שונא את ישראל', פה יש שיר זמר אמריאתי אמר 'אני אוהב את ישראל', זה ממש דיבור אוהב, אני אומר יכול להיות סיפור אהבה. אבל זה רק בקצה של הקצה כי זה תעשיות ביטחוניות, קשרים ביטחוניים, אסטרטגיה".
ינון: לאן התהליך הזה לוקח ברמה האסטרטגית הגלובלית? איראן, סונים וכאלה. אתה חושב שישראל תופסת מקום של אבא?
"בטח, בוודאי. זה זורק את הפלסטינים מתחת לגלגלים, לצד הדרך, עם סכין בגב".
ינון: זה יביא לאלימות או לרגיעה?
"אני לא יודע, פלסטיני בשטחים רואה לפי ארנק, ואני לא רואה אנרגיה בשטחים להנעת מהלך מצד אבו מאזן".
בן: לא רוצים להיות עזה.
"בדיוק, אפשר לקחת את הפלסטינים לסיפור הזה. אני אתמול דיברתי עם בכיר פלסטיני שאמר - אם סיפוח ירד מהשולחן, יש על מה לדבר".
בן: דיברנו, ינון ואני, על שאלה – יש סיכוי שבגלל המהלך שתיארת הפלסטינים יבינו, לא אבו מאזן, אחרי לכתו בעוד כמה שנים, הדור הבא יבין שצריך לחשב מסלול בחדש?
"בהכרח, הבעיה שלי עם הפלסטינים זה ההנהגה ואני רואה את ההנהגה שהולכת לבוא אחרי אבו מאזן, הם ייקחו את המושכות ולא יתנו לדור צעיר. אני שומע הלך רוח שאם יבוא לידי ביטוי בהנהגה שמחוברת לעם, אתה תראה לא רק חישוב מסלול מחדש. אתה זוכר שאמרו 'בואו נשפר את החיים לפני שנדבר על הגבולות ונתחיל בשלום כלכלי'?".
בן: צריך להחזיר אותו.
"זרק אותו לכלום, נתן לו להיות נגיד ואבו מאזן הוא ערפאת קטן, ערפאת בחליפה".
בן: אני חולק עליך.
"אני קצת מכיר".
בן: ערפאת?
"על האלימות. הוא קרץ לאלימות, פתח באלימות, ליבה על אש קטנה המון תהליכים. אזכיר את נאום הנעליים המטונפות בהר הבית, הוא לא אוהב את האלימות אבל הוא נדחק אליה מדי פעם. שחיתות, ניתוק מהעם".
בן: אתה צודק אבל באלימות, לך לכל ראש שב"כ, עוד בחייו של ערפאת הוא אמר את זה והסתכן בחייו שלו.
"נכון, אבו מאזן שמר על אלימות כי הוא ידע שבסופו של דבר היא תפגע בו, זו הסיבה, לא מאהבת מרדכי".
ינון לסיכום על הסכם אברהם?; בן: אמרו לי שהחומוס לא טעים באבו דאבי
"חומוס, אומרים שזה של יהודים".
בן: לקחתם גם את החומוס.; ינון: לסיכום?
מבחינה אסטרטגית, יש סדר חדש שמתחיל להיראות מול העיניים ולדעתי יש בו גם סכנה. ברגע שאיראן תראה שישראל מתקרבת אליה, אני לא יודע במה, יכול להיות שיהיו תנועות חדות. יכול להיות שזה הסכם שיוביל למתיחות, יכול להיות שזה הסכם שיכניס לתוך הקלחת של המפרציות וישראל את כולם בצד אחד, קורב יותר לאיראן. אבל יש נקודה אחרת, יותר חשובה לכל הסיפור הזה – נובמבר. אם ביידן ייבחר בסופו של דבר האיראנים חוזרים להסכם ואנחנו נישאר מדינה קטנה מפוחדת, ואיראן תהיה מפלצת אחרת לגמרי כי היא תקבל את הכסף".
ינון: טראמפ ינצח.
"אני לא בטוח".
בן: הלוואי ויהיה הסכם חדש, נכון יותר.
"זה הזרמת כסף לטרור האיראני אבל אפשר להתווכח".