מנהיגה האחרון של ברית המועצות, מיכאיל גורבצ'וב הלך הערב (רביעי) לעולמו בגיל 91. מבית החולים בו אושפז נמסר כי הוא מת בעקבות "מחלה קשה וארוכת טווח", והוא ייקבר בבית הקברות נובודביצ'י במוסקבה, לצד רעייתו ראיסה, שמתה בשנת 1999. גורבצ'וב כיהן בשלטון כאשר התפרקה ברית המועצות, ומדיניות החוץ שקידם הובילה לסיום המלחמה הקרה בשנת 1991. במהלך תקופת שלטונו פעל ללא הצלחה למנוע את ההתפרקות דרך רפורמות שהובילו לליברליזציה. בשנת 1990 זכה גורבצ'וב בפרס נובל לשלום.
גורבצ'וב נולד ב-2 במרץ 1931 בכפר פריבולנויה במחוז סטברופול בצפון הקווקז אשר ברוסיה הסובייטית למשפחת איכרים רוסית–אוקראינית פעילה מאוד במפלגה הקומוניסטית. הוריו היגרו לסטברופול מוורונז' ברוסיה וצ'רניהיב (מחוז מוצאה של אמו) באוקראינה. בשנת 1950 סיים גורבצ'וב את לימודיו בבית הספר התיכון בהצטיינות עם מדליית כסף. לאחר שקיבל תואר במשפטים בהצטיינות בשנת 1955, חזר גורבצ'וב לסטברופול והוצב לעבודה מטעם המפלגה הקומוניסטית במשרד התובע הטריטוריאלי של סטברופול.
ב-1961 הפך למזכיר האזורי של הליגה הקומוניסטית הצעירה, ונבחר כציר להשתתף בוועידה הכללית של המפלגה. הודות לניסיונו בניהול המגזר החקלאי, ניתנה לגורבצ'וב הזדמנות להציג יוזמות וחידושים, אשר בנוסף למעמדו המפלגתי הגבוה, הקנה לו השפעה רבה באזור סטברופול. ב-1978 נסע גורבצ'וב למוסקבה כחבר במזכירות החקלאית של הוועד המרכזי, ולאחר כשנתיים התמנה לחבר מן המניין בפוליטביורו של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות.
ב־11 במרץ 1985, בעקבות פטירתו של המזכ"ל צ'רניינקו, התמנה גורבצ'וב למזכ"ל המפלגה הקומוניסטית - ובכך לשליטה בפועל של ברית המועצות. ב-25 בדצמבר 1991 הודיע גורבצ'וב בנאום בטלוויזיה על התפטרותו מנשיאות ברית המועצות. פחות מחצי שעה לאחר סיום נאומו של גורבצ'וב, הורד בפעם האחרונה דגל הפטיש והמגל הסובייטי מחוץ לקרמלין. במשך שישה ימים המשיכה ברית המועצות להתקיים בשם בלבד, ובחצות הלילה ב-31 בדצמבר 1991 היא פורקה רשמית.