בתביעה שהגישה בבית משפט בווירג'יניה מאשימה אל-עתר את חברת הסייבר כי "בגללם חיה בפחד ובידוד, ולעולם לא אוכל לחזור לביתי במצרים או לנהל חיים נורמליים". תביעתה מסתמכת על פרסומי וושינגטון פוסט ב-2021, לפיהם תוכנת הריגול פגאסוס הותקנה על מכשירו הסלולרי של בעלה חשוקג'י, וכן על מכשירה האישי.
כזכור, ארצות הברית הכניסה את NSO לרשימה השחורה של גופים הפועלים בניגוד לאינטרס הלאומי האמרינקי. הטענה הייתה שהחברה פיתחה וסיפקה תוכנות ריגול לממשלות שונות שהשתמשו בהן כדי לפגוע דיפלומטים, פעילים פוליטיים, עיתונאים אנשים פרטיים ואנשי ממשל. מאז אותה החלטה תחום הסייבר ההתקפי בישראל ספג מכה קשה מאוד.
בדיקה פורנזית שעשה ביל מרצ'ק, מומחה לאבטחת סייבר של סיטיזן לאב, למכשירי האנדרואיד זיהתה כי ב-22 באפריל 2018, בשעה 10:14 בבוקר, הוכנסה שורת כתובת לאחד הטלפונים ובתוך פחות מחמש דקות כבר הותקנה בו תוכנת הריגול פגסוס. "מצאנו את האקדח המעשן על הטלפון שלה", אמר מרצ'ק לפוסט.
מרצ'ק ציין כי הוא לא יכול לקבוע אם התוכנה אכן הדביקה את הטלפון ואפשרה לגנוב את התוכן שלו ולפתוח את המיקרופון של המכשיר, אולם מאחר שהמתקין לא הכניס את שורת הכתובת בפעם השנייה, המסקנה שלו היא שהמבצע הושלם מיד. אותה כתובת שהוקלדה לתוך האנדרואיד זוהתה גם במכשירים אחרים שבהם הותקנה תוכנת הריגול של חברת הסייבר הישראלית.
מנכ"ל NSO, חוליו שלו, הכחיש בעבר כי התוכנה הופעלה נגד אל-עתר, ובעקבות הפרסום חזר עורך הדין של החברה, תומס קלייר, על הגרסה. "קבוצת NSO ביצעה בדיקה שקבעה כי פגסוס לא שימשה להאזנה, למעקב או לאיסוף מידע לגבי גברת אל-עתר", מסר. "המאמצים המתמשכים של הפוסט לקשור באופן שגוי את NSO לרצח המזעזע של חשוקג'י מביכים".
התרעות פיקוד העורף