בריאיון ל"מעריב" משתף רוזנברג בחרדה שעולה מהקהילה, החשש מפני מדיניות החוץ הבריטית והעלייה במקרי האנטישמיות. הוא שיתף בתוכנית פעולה לשלוש השנים הקרובות, הכוללת מאבק באנטישמיות, השגת שלום במזרח התיכון, והגנה על זכויות הקהילה היהודית בבריטניה.
"הקהילה היהודית חרדה בימים אלו", סיפר. "לחברי הקהילה יש בני משפחה בישראל ובוודאי שהקשרים ההיסטוריים, הדתיים והתרבותיים בין הקהילה היהודית בבריטניה לבין ישראל הם עמוקים ואישיים״.
"בריטניה וישראל אינן רחוקות גיאוגרפית אחת מהשנייה, ורבים מחברי הקהילה מבקרים בישראל מספר פעמים בשנה, אז מחשבותינו נתונות תמיד לארץ ישראל ויושביה וקיימת תמיכה מלאה במדינת ישראל בזמנים קשים אלו״ אמר.
"כולם אומרים ׳אנחנו צריכים הפסקת אש׳ וכולנו רוצים לראות הפסקת אש, אבל הייתה הפסקת אש בשישה לאוקטובר וכך החלה מלחמה שישראל לא רצתה. אף אחד לא רוצה לחוות מלחמה אינסופית", הוסיף. "עדיין אנחנו רואים שחטופות וחטופים עדיין מוחזקים בשבי חמאס וישראל צריכה לעשות את מה שהיא צריכה לעשות כדי להגן על עצמה.
"אנחנו רוצים גם להגן גם על חייהם של הפלסטינים ולראות סיוע חיוני נכנס לרצועת עזה, דברים שאני מאמין שישראל מבצעת. המסר שאנחנו רוצים להעביר הוא שבעלות בריתה של ישראל צריכות כעת לעמוד לצידה".
"זה היה לפני שישראל פתחה במבצע צבאי", אמר והוסיף: ״אחת המסקנות שלדעתי ניתן לגזור מכך היא שאנטישמים לא שונאים את ישראל כשהיא חזקה, הם שונאים את ישראל כשהם חושבים שהיא חלשה״.
ארגון CST, הנאבק באנטישמיות בבריטניה, דיווח על עלייה חדה במספר האירועים האנטישמיים המתרחשים בין כתלי האוניברסיטאות, מ-60 מקרים בשנת 2022 ל-182 מקרים בשנת 2023. מה שמצביע, למרבה הדאגה, על מגמה רחבה יותר. ניתוח נתוני ה-CST ומספריו של הליגה נגד השמצה מראה כי בריטניה מתמודדת עם בעיית אנטישמיות חמורה יותר בהיקפה מאשר ארצות הברית.
״עקומת המקרים האנטישמיים החלה להתיישר, אך עדיין נותרת חדה בצורה מבהילה. אלו באים לידי ביטוי באינטראקציה בסיסית עם יהודים ברחובות, או במהלך ההפגנות הפרו-פלסטיניות", אמר. ״משתתפים רבים בהפגנות הפרו-פלסטיניים שלווים אך ראינו 500 מעצרים שהגיעו על רקע תמיכה בארגוני טרור, דברי שנאה אנטישמיים, והפרעת הסדר הציבורי. ראינו מחנות מחאה באוניברסיטאות, או שימוש ברטוריקה קיצונית״.
באשר למחאות הסטודנטים הפרו-פלסטיניות, איגוד הסטודנטים היהודיים הצהיר בחודש שעבר כי על אף זכותם של אנשים למחות, המאהלים שהוקמו יוצרים אווירה עוינת ורעילה בקמפוסים. עדויות אישיות מצביעות על כך שביטויים אנטישמיים מזדמנים מופיעים כיום בשיחות באופן שהיה פחות סביר לפני כשני עשורים. סאשה לון, סטודנטית יהודייה באוניברסיטה קולג' לונדון (UCL), סיפרה לעיתון הבריטי ״האקונומיסט״, כי שמעה התייחסויות הומוריסטיות לקמצנותם של יהודים - דז׳ה וו קצר לשנות הארבעים של המאה הקודמת.
בין שבעה עד ה-31 בדצמבר, תיעד ה-CST 2,699 אירועים אנטישמיים בבריטניה, שאוכלוסייתה היהודית מהווה כ-4% בלבד מזו של ארצות הברית. לעומת זאת, בארצות הברית נרשמו 5,204 אירועים באותה תקופה.
חוסר פרופורציה זה עשוי לנבוע בחלקו מהעובדה שאחוז גבוה יותר של בריטים הם מוסלמים (6.5% לעומת 1.1% בארה"ב), או מכך שקהילות אלו חיות בקרבה רבה יותר זו לזו בהשוואה לארצות הברית, שם הערים נוטות להיות מופרדות יותר. מחקרים הצביעו על כך שאנטישמיות נפוצה יותר בקרב מוסלמים מאשר בקבוצות אחרות.
״הקהילה היהודית בבריטניה היא קהילה משגשגת, קיימת מידה מסוימת של דאגה ולכן איננו יכולים לנוח על זרי הדפנה, ובכוונתו לפעול ולמגר את כל אלו״.
בשבוע שעבר פרסם רוזנברג טור נוקב בעיתון ה"סאנדיי טיימס" הבריטי, שבו קרא לצמרת המדינית, הצבאית והפוליטית לעמוד לצידה של ישראל בעתות מלחמה. ״הקהילה שלנו קידמה בברכה את פעולות הממשלה במגוון נושאים פנימיים״, כך כתב רוזנברג בטור הדעה, והוסיף ״רבים מיהודי בריטניה מוצאים עצמם מודאגים עמוקות מעמדת מדיניות החוץ של הממשלה החדשה כלפי ישראל. לרוב יהודי בריטניה יש חברים ומשפחה בישראל, ולרוב המכריע של קהילתנו יש זיקה דתית או תרבותית למדינה ולרווחת אזרחיה״.
בשיחתנו הסביר רוזנברג מה הניע אותו לכתוב את הטור החריף. ״זה היה ניסיון לשלוח מסר, יחד עם ראשי הקהילות היהודיות, בו אנחנו קוראים לממשל הבריטי לחשוב רגע על מדיניות החוץ הנוכחית. בכל זאת, ישראל היא בעלת ברית חשובה לבריטניה ואל־לנו לנטוש את ישראל בשעת צרה״.
״אולם חשוב לזכור שהקהילה היהודית ברובה שמה את מבטחה במפלגת הלייבור ואל־להם לקחת את הקהילה היהודית כמובן מאליו״ הוא הוסיף: ״כוונותיהן הנוכחיות של ממשלת הלייבור היו ידועות, מה שהדליק נורה אדומה הוא קצב מימוש המדיניות וחוסר שיתוף פעולה. הרעיון המרכזי שאלו פעולות שקורות במהירות רבה מידי וזה מה שגרם לקהילה היהודית לחשוב ׳רגע, מה קורה כאן?׳״.
״אנחנו כן מרגישים שיש אוזן קשבת בממשל״, אמר ופירט: ״לצורך העניין, הממשל כן הסכים לבחון בשנית נושאים כמו עצירת מכירת היתרי נשק לישראל. במיוחד לאור המתקפה הנוראית על מג׳דל שאמס והאיומים מצד איראן וחיזבאללה. זו אינה השעה להפקיר את ישראל לגורלה, אלא לאפשר לה להגן על עצמה״.
מוקדם יותר היום, ולאחר קיום הריאיון, פורסם ב"ג'ואיש כרוניקל" הבריטי כי ממשלת בריטניה כבר החלה להשעות רישיונות ייצוא נשק לישראל, בעוד השרים מבצעים בחינה מחודשת של המדיניות. הדיווח מציין כי למרות ששר החוץ דייוויד לאמי טרם קיבל החלטה סופית בנוגע לעצירת מכירת נשק, פקידי הממשל כבר הפסיקו בפועל להעניק היתרים. במה שעלול להציב את ירושלים לצד מדינות כמו צפון קוריאה ואיראן בכל הנוגע לייצוא נשק בריטי.
התרעות פיקוד העורף