על פי נתונים עדכניים, חקלאות בעלי חיים אחראית לכ-14 אחוזים מפליטת גזי החממה העולמית. הסיבה לכך כפולה: הן בשל השטחים הנרחבים הנדרשים למרעה, והן בשל כמויות המתאן העצומות שמייצרות הפרות - גז שהשפעתו על ההתחממות הגלובלית חזקה פי 80 מפחמן דו-חמצני.
פרופ' ג'ון המונד, ראש קבוצת המחקר באימונוגנטיקה במכון פירברייט, מסביר כי המחקר לא מתמקד בפיתוח חיסון נגד מתאן באופן ישיר, אלא בהבנת המנגנונים הדרושים להצלחת החיסון. "על ידי הבנת התגובה החיסונית המדויקת הנדרשת, נוכל להתוות דרך ברורה לפיתוח החיסון", אמר.
במקביל, המכללה המלכותית לווטרינריה (RVC) קיבלה מענק של 1.2 מיליון ליש"ט לחקר האופן שבו חיידקי המתאן מתיישבים בקיבת העגלים בששת השבועות הראשונים לחייהם. ד"ר דירק ורלינג, פרופסור לאימונולוגיה מולקולרית ב-RVC, מדגיש כי "הבנת ההתיישבות המוקדמת של חיידקי המתאן והתגובה החיסונית היא קריטית".
ד"ר אנדי ג'רביס, מנהל תחום עתיד המזון בקרן ארת' של בזוס, הגדיר את הפרויקט כ"מבצע אפולו" במאמצים להפחתת פליטות המתאן מבקר. "הפוטנציאל ליישם את ההצלחה המוכחת של חיסונים בבריאות הגלובלית על בקר ולהפחית משמעותית את הפליטות הוא שאפתני ומרגש", אמר.
יצוין כי קרן ארת' הוקמה בעקבות התחייבות של 10 מיליארד דולר מצד בזוס, האיש השני בעושרו בעולם, בשנת 2020. מטרת הקרן היא לחלק מענקים למאבק בשינויי האקלים ולשמירה על הטבע במהלך העשור הנוכחי. במקביל למחקר החיסון, מתקיימים פרויקטים נוספים להפחתת פליטות מתאן מבקר, כולל פיתוח רתמות לניטור כמות הגז, שירותים מיוחדים לפרות ותזונה ייעודית.
התרעות פיקוד העורף