לוי כותב: "זה הפך לפזמון בקרב אויבי ישראל. ישראל, שנולדה ממלחמת שחרור לאומית מוצלחת, אינה אלא 'ישות קולוניאלית'. ישראל, שבה אחד מכל חמישה אזרחים הוא פלסטיני ויש לו, כמו שצריך - זכויות אזרח מלאות, היא אינה אלא 'מדינת אפרטהייד'. המדינה היהודית, לפי ההמון הגלובלי הזה, היא מדינה 'ג'נוסייד'".
הוא מטיח: "המונח רצח עם הפך למילת הקסם, המילה הקטלנית, המילה שמאפשרת לעשות דה-הומניזציה. זו גם המילה שפוטרת את האירופים ואת העולם מאשמתם ההיסטורית, על כך שבמשך מאות שנים טבחו במיליונים של יהודים, מהלך שהגיע לשיאו ב'פתרון הסופי' - רצח עם אמיתי - לפני 82 שנים".
"האשמה זו מסתובבת בקרב ארגונים לא-ממשלתיים וחוגים דיפלומטיים. היא מלבה את הפוגרומים של אמסטרדם; היא מעודדת את אלו שפורסים כרזות ענק באצטדיונים בצרפת ואת הפוליטיקאים הבלגים שמברכים על האיסלאמיסטים בארצם. שלא לדבר על הקנאים שהתעוררו מהרווארד ועד פרינסטון שחולמים על מדינה פלסטינית המשתרעת בין הירדן לים וקוראת בפועל לגירושם של שמונה מיליון היהודים שחיים כיום על הארץ הזו", כותב לוי.
לוי מציע למערב פרספקטיבה מאוזנת: "אפשר להתאבל - כמוני - על הקורבנות האזרחיים בעזה, אבל אי אפשר לאפיין צבא שמתריע לפני ירי ומציף את השכונות שהוא עומד להפציץ בהודעות פינוי כמבצע רצח עם. אפשר לחשוב - כמוני - שהחיים לא צריכים להתהפך נוכח הקרבות ושאנשים לא צריכים לחיות במחנות מאולתרים, לפעמים אוהלים - אבל אוהל הוא לא תא גזים. מסדרונות הפינוי, הנפתחים מדי יום כדי לאפשר לאנשים לחפש מחסה - אינם צעדות מוות; ואם אזרחים לא משתמשים בהם יותר, זה בגלל שחמאס מחזיק אותם כבני ערובה ומשתמש בהם כמגן אנושי".
לוי שואל: "האם אי פעם ראינו 'רוצחי עם' שכאלה? האם אנחנו יכולים לדמיין את אזהרת הוורמאכט: 'גבירותי ורבותי, יהודים. אנחנו עומדים לתקוף. אנא פנו את הגטאות והשטעטלים שלכם ללא דיחוי. תודה על השימוש במסדרונות המיועדים למטרה זו'".
ברנאר-אנרי לוי הוא פילוסוף מרכזי באסכולת "הפילוסופים החדשים" בצרפת, בין היתר מחבר הספר 'ישראל לבדה'. הוא יליד אלג'יריה שנת 1948. משפחתו נסה לצרפת והשתקעה בה בשנות ה-50, שם הקדיש את חייו לפילוסופיה והפך לאחד הפילוסופים המשמעותיים בתקופתו בצרפת. זה עתה סיים לוי סיור בקמפוס ב-14 אוניברסיטאות ברחבי צפון אמריקה במטרה לעמוד בסולידריות עם סטודנטים יהודים המותקפים מאנטישמיות בקמפוסים.
לוי כותב על הלמידה שביצע מניסיונו האישי: "למדתי את הנושאים הללו לעומק. ראיתי רצח עם בסרברניצה ובדרפור במו עיני. צילמתי את אלה שעונו על ידי אל-קאעידה באפגניסטן ואת הגופות שנשרפו בחיים, נזרקו ערופות ראש מגגות על ידי דאעש במוסול. תיעדתי, בשטח, את הרצח חסר ההבחנה על ידי רוסיה באוקראינה".
"בקיצור, אני יודע מה זה אומר שמבטיחים לי מוות. ראיתי שלדים שמנוצלים עד כוחם האחרון וכאשר הכוח הזה פג - נזרקים לבור. אני יודע מה המשמעות של רצח עם ושל פשעים נגד האנושות", הוא כותב.
לוי מטיח במערב: "העולם שכח מרצון שבמלחמה של ישראל נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן והבובות שלה, צה"ל הוא הצבא הראשון בעולם שנוקט כל כך הרבה צעדים, לפעמים לרעתו האסטרטגית, כדי להבטיח שכמה שפחות אזרחים חפים מפשע יילכדו בכבשן הקרבות".
הוא מסכם: "כך נרקמים מיתוסים. כך אנו עוברים מהמזימה היהודית של הבונים החופשיים, או הקונספירציה היהודית-בולשביקית, או הקונספירציה היהודית-קפיטליסטית, אל הקונספירציה היהודית-ג'נוסית שכל יהודי העולם יהיו שותפים לה. כך אנו חוטאים לא רק לאמת ולעובדות, אלא גם בזיכרון הקדוש של קורבנות רצח העם של המאה הקודמת".
התרעות פיקוד העורף