בראיון לסוכנות הידיעות AFP אמר פיי, שנבחר במרץ האחרון: "ריבונות אינה מאפשרת נוכחות צבאית זרה על אדמתנו". עם זאת, הנשיא הדגיש כי אין לראות בקריאה זו קרע ביחסים הדו-צדדיים. "סנגל היא אמנם מדינה עצמאית, אך זה לא אומר שנתנתק משותפינו. סין, למשל, היא שותפת הסחר הגדולה שלנו כיום, ובכל זאת אין לה נוכחות צבאית כאן", הסביר.
הקריאה מגיעה ימים ספורים לפני הציון ה-80 לטבח טיארוי - פרק אפל בהיסטוריה הקולוניאלית, במהלכו הרגו כוחות צרפתיים לפחות 35 חיילים סנגלים ששבו מהשבי הנאצי במלחמת העולם השנייה. על פי היסטוריונים, החיילים מחו על עיכובים בתשלום שכרם ופיצוייהם, והכוחות הצרפתיים הגיבו באלימות קשה כשפתחו באש על החיילים הלא חמושים. ההערכות מדברות על מספר נפגעים גבוה בהרבה מהמדווח רשמית.
במקביל, צ'אד הודיעה כי היא מסיימת הסכם הגנה מרכזי עם צרפת ודורשת את פינוי כאלף חיילים וכלי טיס צרפתיים מהמדינה. בשנתיים האחרונות גם מאלי, בורקינה פאסו וניז'ר גירשו כוחות צרפתיים ופנו במקומם לסיוע צבאי רוסי, במה שנראה כשינוי משמעותי בהשפעה הפוסט-קולוניאלית באזור.
המגמה של דחיקת רגלי צרפת מאפריקה מתרחשת במקביל למאמציה המוגברים של פריז לשמר את השפעתה במזרח התיכון, במיוחד בלבנון, שם היא מנסה לחזק את מעמדה המסורתי כשחקנית מפתח באזור. הנשיא מקרון ביקר מספר פעמים בביירות מאז פיצוץ הנמל ב-2020, כשצרפת לקחה תפקיד מרכזי בניסיונות השיקום והסיוע. פריז גם מובילה יוזמה בינלאומית לפתרון המשבר הפוליטי בלבנון, כולל ניסיונות תיווך בין הפלגים השונים במדינה ומאמצים לקדם רפורמות כלכליות.
התרעות פיקוד העורף