טראמפ מדיח את אוקראינה משולחן המו"מ
הביקור של מנהיגי העולם בקייב מתרחש על רקע שינוי דרמטי במדיניות האמריקאית ביחס לרוסיה, ומלחמתה עם אוקראינה. בניגוד למדיניות הנשיא ביידן, שהבטיח לפני שנתיים בביקורו בקייב תמיכה באוקראינה "כל עוד יידרש", הנשיא טראמפ החל לקדם שיחות ישירות עם רוסיה, כשהוא מדיר את קייב מהדיונים. בשבוע שעבר התקיימו שיחות בין בכירים אמריקאים בראשות שר החוץ מרקו רוביו לבין הרוסים בסעודיה, ללא נציגות אוקראינית או אירופית.
"דומה למינכן 1938": המשמעות ההיסטורית של המפנה במדיניות ארה"ב
המפנה הדרמטי במדיניות האמריקאית מזכיר למומחים ולצעירים אוקראינים את הסכם מינכן הידוע לשמצה משנת 1938, כאשר בריטניה בראשות נוויל צ'מברליין אילצה את צ'כוסלובקיה להיכנע לדרישות היטלר.
המומחים מזהירים כי טראמפ, שבא מעולם הנדל"ן, מתייחס לסוגיות ריבונות ועצמאות כאילו היו נכסים בעלי תג מחיר. ה-CNN מדווח כי "טראמפ מתגאה בכך שהוא שם את אמריקה במקום הראשון, אך אינו מוכן לקבל שלא-אמריקאים יכולים להרגיש כך לגבי ארצותיהם".
אירופה מתאחדת להצלת אוקראינה
היא קראה לאירופה לשמור על חזית מאוחדת במסריה מול ארה"ב והדגישה כי "חשוב שנשמור על אחדות, ושהמסרים העיקריים שלנו יהיו זהים בין כל המנהיגים האירופים שנפגשים עם האמריקאים".
בסוף השבוע, קאלאס אמרה ל-CNN כי מיהור להסכם גרוע "ישרת רק את חיזוק העריצים ברחבי העולם". היא הוסיפה כי חברות בנאט"ו היא "הערבות הביטחונית החזקה והזולה ביותר" וכי "הסיוע לאוקראינה אינו צדקה, זו השקעה בביטחוננו".
פשעי מלחמה מחרידים
"האוקראינים ינצחו משום שהם נלחמים על מה שנכון, אך הם לא יכולים ואסור להם לעשות זאת לבד", אמר טרודו. "אוקראינים איבדו את חייהם כשהם נלחמו באומץ על אדמתם, ילדים נלקחו ממשפחותיהם, מבתיהם ומקהילותיהם – וזהו פשע מלחמה מתועב".
היחסים הקרובים בין קנדה לאוקראינה אינם רק פוליטיים. לפי הדיווח ב-Politico, קנדה הייתה המדינה המערבית הראשונה שהכירה בעצמאות אוקראינה ב-1991 וקנדה מתגאה באחת מקהילות הפזורה האוקראיניות הגדולות בעולם. הקשר בין טרודו לזלנסקי החל עוד ב-2019, כאשר זלנסקי אמר בביקורו הרשמי הראשון בקנדה כי טרודו היה "אחד המנהיגים שהשרו עליי השראה להיכנס לפוליטיקה".
רוסיה: "מוכנים למו"מ, בתנאינו"
לברוב הוסיף כי מדינות רבות יותר אימצו גישה "ריאליסטית" בנוגע לאוקראינה, ושהמפגש עם ארה"ב בריאד מעורר תקווה לקיומו של דיאלוג נורמלי בין רוסיה לבין ארה"ב.
מאחורי הקלעים של המלחמה: "החיילים עייפים נפשית"
המלחמה, העומדת להיכנס מחר לשנתה הרביעית, גבתה מחיר כבד משני הצדדים ומתבטאת לא רק בשדה הקרב אלא גם בחזית האזרחית ובכלכלה של שתי המדינות.
המנהיגים שולחים כוחות לקרב בלי להתחשב באבדותיהם הכבדות, כפי שהעיד חייל אוקראיני על הקוריאנים הצפוניים: "הקוריאנים נלחמים עד הסוף. גם אם הוא פצוע ואתה מתקרב אליו, הוא עלול פשוט לפוצץ את עצמו כדי לקחת איתו עוד מאיתנו".
בקרמלין, לעומת זאת, ממשיכים לקדם את נרטיב המלחמה גם בעורף. כתב ה-BBC מדווח מהעיר טבר: "הדבר הראשון שאני מבחין בו הם החיילים. הם בכל מקום. על שלטי חוצות, צדי בניינים, בתחנות אוטובוס. דיוקנאות עם המילים 'גיבור רוסיה'. כרזות של חיילים עם רובי קלצ'ניקוב מעודדות את הציבור 'לאהוב, להיות גאה ולהגן' על רוסיה. במילים אחרות, להתגייס וללכת להילחם באוקראינה".
המחיר הכבד: אבדן אוכלוסייה ופגיעה כלכלית
על פי הערכות בתקשורת הזרה, אוכלוסיית אוקראינה קטנה בכ-25%, מכ-41 מיליון בני אדם בתחילת 2022 לכ-30 מיליון כיום. יותר משישה מיליון אוקראינים הפכו לפליטים מחוץ למדינה, עם כמיליון ו-600 אלף מהם בגרמניה לבדה.
הנשיא זלנסקי טען כי כ-45 אלף חיילים אוקראינים נהרגו מפרוץ המלחמה, אך על פי הערכות במערב, המספר מגיע לכ-100 אלף חיילים. בנוסף, כ-400 אלף חיילים נוספים נפצעו. על פי נתוני האו"ם, כ-13 אלף אזרחים נהרגו מפרוץ הקרבות.
מנגד, על פי תחקיר מקיף של רשת BBC ואתר האופוזיציה הרוסי "מדיאזונה", מספר החיילים הרוסים שנהרגו במלחמה נע בין 167 ל-234 אלף. בנוסף, על פי הערכות, 400 אלף חיילים נפצעו פצעים קשים שלא יאפשרו להם לחזור ולנהל חיים תקינים.
הנזק הכלכלי באוקראינה עצום. מתחילת המלחמה נגרם למשק האוקראיני נזק ישיר של כ-170 מיליארד דולר. על פי נתונים הנכונים לנובמבר 2024, במהלך המלחמה נהרסו כ-236 אלף מבני מגורים. לתשתיות כגון כבישים ומפעלי תעשייה נגרם נזק הנאמד בכ-38 מיליארד דולר, ומתקני תשתית ואנרגיה ספגו נזק של כ-14.6 מיליארד דולר.
שדה הקרב: יוזמות התקפיות וחיילים מותשים
לאחר שלוש שנים של לחימה, רוסיה שולטת כיום על כ-20% משטחה של אוקראינה. קייב מנגד, ממשיכה להחזיק באזורים של מחוז קורסק הרוסי עליהם השתלטה בקיץ האחרון במהלך פלישה נגדית מפתיעה לשטח רוסיה, במה שנראה כניסיון להשיג קלף מיקוח.
קצין מודיעין בעיירה בקו החזית אמר ל-CNN: "כולנו מרגישים בגידה מאז שטראמפ החל לדבר על 'תוכניות השלום' שלו. לא הייתי מופתע אם הוא הסוכן הטוב ביותר של רוסיה. אנחנו חייבים להחזיק מעמד... זה הכל".
בינתיים, על פי BBC, המלחמה משפיעה גם על גיוס החיילים באוקראינה. אולכסנדר נסטנקו, מפקד גדוד התקיפה ה-475, אמר כי השיחות על שלום השפיעו על הגיוס כאשר חיילים פוטנציאליים אומרים "אולי הכל ייגמר בעוד חודש או חודשיים, אני אחכה". הוא הוסיף כי הדיבורים על קריסת אוקראינה אחרי שישה חודשים ללא סיוע אמריקאי מוקדמים מדי: "איכשהו נסתדר, אין ריח של כניעה".
"מינרלים תמורת ביטחון": המאבק על הסכם טראמפ-זלנסקי
במוקד המתיחות בין אוקראינה לארה"ב עומד הסכם שנמצא בדיונים בין המדינות ושעשוי לאפשר לארה"ב גישה למינרלים היקרים של אוקראינה.
טראמפ דרש מאוקראינה תמורה של חצי טריליון דולר (כ-500 מיליארד דולר) בצורת זכויות כרייה, בטענה ש"טיפשי" ו"לא הוגן" שארה"ב לא מקבלת דבר תמורת תמיכתה במאמץ המלחמה. זלנסקי דחה דרישה זו בתחילה, בטענה שאינו יכול "למכור את מדינתו" ושההסכם המוצע אינו כולל את הערבויות הביטחוניות שהוא דורש.
בנוסף, לפי רויטרס, נציגים אמריקאים שלוחצים על קייב לחתום על הסכם המינרלים העלו את האפשרות של צמצום הגישה של אוקראינה למערכת האינטרנט הלווייני סטארלינק של אילון מאסק, שמילאה תפקיד חיוני בפעילות הצבאית של קייב בזמן המלחמה.
אולם בסוף השבוע, במה שנראה כהתקרבות להסכם אפשרי, זלנסקי רמז על התקדמות במגעים, אך דחה כל הסכם ש"יצטרכו לשלם עליו דורות ודורות של אוקראינים". סגנית ראש ממשלת אוקראינה, אולהה סטפנישינה, אמרה אתמול כי הצוותים האוקראיני והאמריקאי נמצאים "בשלבים האחרונים של המשא ומתן בנוגע להסכם המינרלים".
צל עננת הבחירות באוקראינה
טראמפ גם דחק באוקראינה לקיים בחירות בזמן מלחמה, מהלך שיש הרואים כמצטייר כהתיישרות עם עמדת רוסיה, שכבר זמן רב טוענת שזלנסקי אינו לגיטימי. הקדנציה של זלנסקי הייתה אמורה להסתיים במאי האחרון, אך בשל משטר החירום שהוכרז באוקראינה עם תחילת הפלישה הרוסית, נמנע קיום בחירות במדינה.
זלנסקי אמר ביום ראשון שהוא מוכן לוותר על הנשיאות אם הדבר יביא לשלום, ואף התלוצץ כי יסכים לעזוב את התפקיד בתמורה להצטרפות אוקראינה לנאט"ו. הדברים נאמרו על רקע הביקורת החריפה שספג מטראמפ, שמאיימת על עתיד הסיוע האמריקאי למדינתו.
"הסכנה מפני מינכן מחודש"
שלוש שנים אחרי פלישת רוסיה לאוקראינה, המצב האסטרטגי מורכב יותר מאי פעם. בעוד שרוסיה לא השיגה את מטרתה המקורית לכבוש את קייב בתוך ימים, היא עדיין שולטת בכחמישית משטח אוקראינה. באופק מסתמן הסכם אפשרי שיסיים את הלחימה, אך האם יהיה זה הסכם צודק או כניעה לתכתיב רוסי בתמיכה אמריקאית?
על רקע זה, האירופים נאלצים להתמודד עם מציאות חדשה ומאיימת: אם הם לא ייעמדו איתנים לצד אוקראינה, ייתכן שהסכסוך הבא יהיה בשטחם. כפי שאמר סטארמר בנאומו, חוזר על מה ששמע ממטופל במחלקת הכוויות בקייב: "אם אוקראינה תיכשל, אירופה תהיה הבאה בתור. זה מה שמונח על הכף כאן".
התרעות פיקוד העורף