מקור לבנוני אמר לעיתון הפרו-סעודי "א-שרק אלאווסט", כי ארצות הברית דוחפת את לבנון להסכם עם ישראל, שיהיה "פחות מנורמליזציה" ו"יותר מהסכם הפסקת האש". המקור הבהיר כי הכוונה היא לשמירה על הגבול באופן שלא יאפשר לחיזבאללה להשתמש בנשקו.
ארה"ב מקדמת הקמת "קבוצות עבודה דיפלומטיות" בין לבנון וישראל בהשתתפות אמריקאית, שיעסקו במספר נושאים מרכזיים: חמש הגבעות שישראל עדיין מחזיקה בגבול הדרומי, שחרור אסירים לבנונים המוחזקים בישראל, קביעת הגבול היבשתי עם ישראל, והסדרת נקודות מחלוקת לאורך "הקו הכחול".
כאשר נשאלה אורטאגוס על "חוסר היכולת של ועדת הפיקוח לרסן את התנועה הישראלית", היא הפנתה את האצבע המאשימה כלפי לבנון ושאלה: "מדוע הצבא הלבנוני ממשיך לאפשר ירי רקטות משטח לבנון? מה עוד יכול הצבא הלבנוני לעשות כדי לכבד את הפסקת האש ולפרק את נשק החזבאללה בדרום?" בתגובה לשאלות על אפשרות נורמליזציה בין לבנון וסוריה עם ישראל, אמרה אורטאגוס כי "אנחנו מתמקדים רק בפתרון סכסוכי גבול בזמן הנוכחי, ולא יותר מזה".
במקביל, העיתון אל-אח'באר המקורב לחזבאללה מדווח כי ראש ממשלת לבנון, נוואף סלאם, הודיע למקורביו שהוא לא מעוניין "להיכנס להרפתקה של משא ומתן מדיני שמטרתו נרמול היחסים עם ישראל". לפי הדיווח, סלאם מודע לכך שממשלתו עלולה להתפרק בעקבות צעד כזה, והבהיר כי "השרים שיפרשו בעקבות צעד כזה לא יהיו רק מחזבאללה ומאמל".
לדברי העיתון, המצב הפוליטי בלבנון מצוי במבוכה רבה. מקורות מדווחים על "חשש ברור מהמחירים שתשלם לבנון אם תדחה את ההצעה האמריקאית" להעלות את רמת הייצוג בוועדות המשותפות לרמה צבאית-פוליטית, לאחר שהגיעו מסרים אמריקאים המרמזים כי המחיר עשוי להיות הסלמה צבאית ישראלית.
נשיא לבנון עון נמצא במצב של "מבוכה גדולה" לפי הדיווחים, שכן גם הוא חש שהנושא אינו יכול לעבור בקלות כזו. עון ביקש מהאמריקאים פעמים רבות להפסיק את הלחץ על לבנון, וכל מה שהשיג עד כה הוא החלטה מהבית הלבן שאוסרת על גורמים אמריקאים לדבר בפומבי או בהרחבה על התוכנית.
התרעות פיקוד העורף