בזמן שבישראל ציינו השבוע את יום השואה, הליגה נגד השמצה (ADL) פרסמה את הדו"ח השנתי על אנטישמיות בארצות הברית – והוא עגום במיוחד: בשנת 2024 תועדו 9,354 תקריות אנטישמיות, ממעשי ונדליזם ועד תקיפות פיזיות. מדובר בשיא חדש – זו השנה הרביעית ברציפות שבה נשבר השיא הקודם.
זו לא רק כמות – אלא גם אופי. "58% מכלל התקריות היו קשורות לישראל או לציונות – זו הפעם הראשונה שזה רוב. זה דפוס חדש, והוא מאוד מדאיג", היא מדגישה. "התוקפים לא בהכרח מגיבים למעשים של ישראל – ובטח שזה לא הסבר מוצדק לפגיעה ביהודים. השנאה כלפי יהודים לא התחילה בגלל ישראל – אבל משתמשים בישראל כתירוץ שקוף להצדיק אותה".
נוריאל מדברת על עומק השורשים של התופעה: "העמדות האנטישמיות מושרשות עמוק. הן לא הולכות לעזוב את העולם כל כך מהר. זה לא עניין של אופנה או גל חד־פעמי". דו"ח עולמי נוסף של ה-ADL מלפני כמה חודשים ממחיש עד כמה מדובר בתופעה רחבה: "בדקנו עמדות אנטישמיות בקרב מבוגרים ב־103 מדינות – ו־46% מהאוכלוסייה מחזיקה בעמדות אנטישמיות. ג'וד – 46%! אחד מכל שני אנשים".
לדבריה, "ביקורת על ישראל היא לגיטימית, גם אם היא חריפה. אנחנו עושים את זה בעצמנו. אבל כשהיא מגיעה ממוטיבציה אנטישמית, כשהיא כוללת דמוניזציה ודהומניזציה – זה סיפור אחר. כשמפקפקים בזכות של מדינת ישראל להתקיים, כשההתנגדות לציונות –תנועת ההגדרה העצמית של העם היהודי– מוצגת כרשע מוחלט, או כשמפעילים סטנדרטים כפולים כלפי ישראל – זו אנטישמיות לכל דבר".
והשטח מחזיר תשובות, יהודים שהיו פעילים בקבוצות אקטביסטיות, סובלים מביקורת מפתיעה, ובהתייחסות לא לגיטימית: "אנחנו רואים היום תופעה של הדרת יהודים מארגונים פרוגרסיביים בארה"ב, כמו תנועות להט"ב או קבוצות בנושא האקלים, בגלל מה שאחרים תופסים כתמיכתם בישראל. כלומר, בשם ערכים של שוויון והכלה – מפלים יהודים. זו צביעות חמורה".
את הראיון היא מסיימת במסר חד לציבור בישראל: "האנטישמיות היא לא משהו שקורה 'שם'. היא רלוונטית לנו – כי מחצית מהעם שלנו חי "שם", בתפוצות. כי אנחנו קשורים אליהם. כי ישראלים היום נתקלים באנטישמיות – ברשתות, בטיסות, בעבודה. אנחנו צריכים להבין את התופעה, ללמוד אותה, ולהילחם בה. לא רק למען אחרים – אלא גם למעננו".
התרעות פיקוד העורף