מנהל מרכז ההתקדמות לדיאלוג ובניית שלום, עבדאללה אל-גדווי, התראיין לערוץ הטלוויזיה של אלחדת', ודיבר על המצב הנוכחי בין ישראל לסוריה ועל הצעדים שאפשר לנקוט לקראת הרגעת המתיחות: "אם אנחנו רוצים לדבר על הסדר שקט בצורה כזו או אחרת, אני מתכוון להסדר שקט או אפילו ציבורי, זה לא יהיה בצורה כזו ובנסיבות אלו", כשהוא מתייחס לחשיפת "מעריב" בנושא השיחות הסודיות בין סוריה לישראל בתיווך איחוד האמירויות.
הוא אמר: "אם אנחנו רוצים לדבר על התוכן הפנימי של מה שהוזכר בעיתון מעריב: לא לפגוע בכורדים, לא לפגוע בדרוזים, ולא לאפשר איומים ישראליים - זו לא נראית כמו נוסחה לשלום, כי שלום הוא בין שתי מדינות, בין שני משטרים, ובין שני ראשים. כאן יש ניסיון להסכם כנוע, כלומר ישראל מתערבת ישירות בענייניה הפנימיים של סוריה, וזה לא יהיה מקובל אם ישראל רוצה לדבר על שלום מנקודת מבט פוליטית ומנקודת מבט של אופי היחסים הבין לאומיים ואופי ההסכמים הפוליטיים".
הוא המשיך: "שלום מסוג זה, כפי שקרה עם מצרים וכפי שקרה עם ירדן ב-1994 בהסכם ואדי ערבה, מחייב תקשורת ישירה עם ההנהגה, ושיהיו הסדרים - ראשית הסדרים טובים, ושנית, ללא התערבות ישראלית וללא המשך התקיפות הישראליות בסוריה. זה משהו שדמשק מוכנה לעשות".
עוד הוסיף אל-גדווי: "בכנות, כשאני מדבר על היחסים עם ישראל, אני רואה שזו הזדמנות פז גדולה, לא רק עבור ישראל, אלא גם עבור המזרח התיכון, משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שההסכמים שישראל עושה, וההסכמים היציבים ביותר, הם ההסכמים שהימין הקיצוני עושה. אנחנו בישראל רואים עכשיו שהממשלה היא ממשלה ימנית קיצונית בראשות בנימין נתניהו, ולכן היא הממשלה הישראלית הלגיטימית והפופולרית ביותר המסוגלת לעשות שלום".
"בתמורה, הממשל החדש ומר אחמד א-שרע זקוקים כעת גם לכוונות טובות מצד ישראל, ולא להיפך, כי מי שתוקף את סוריה היא ישראל, ומי שינסה להפר את הסכם 1974 היא ישראל", אמר. "במקביל, יש רצון מצד הממשל החדש להפוך את הדף ביחסים עם ישראל ממצב של סכסוך מתמיד ומצב, כפי שכונה בעבר, לא שלום ולא מלחמה, למצב של שלום, כפי שקרה עם מצרים, והסכם זה נמשך מאז 1979 ועד לרגע זה".