מבדיקה רחבה של נתוני אוכלוסין, רשימות חברי פרלמנט ודוחות כלכליים עולה כי בריטניה, הולנד וסקנדינביה מובילות במידת הייצוג הפוליטי של מוסלמים – בעוד שבדרום אירופה ובמדינות קטנות באיחוד האירופי נרשמים פערים חריפים בין חלקם של המוסלמים באוכלוסייה לבין ייצוגם בזירה הציבורית. מגמות אלו מקבלות משנה תוקף לנוכח הערכות עדכניות שלפיהן שוק החלאל העולמי צפוי להגיע ל־3 טריליון דולר עד שנת 2028.
בריטניה: מתקרבת לשוויון ייצוגי – גם בפרלמנט, גם בעסקים
בבחירות 2024 נבחרו 26 חברי פרלמנט מוסלמים – שיא חדש בבריטניה, המשקף עלייה של כ־70% בהשוואה לבחירות 2019, שבהן כיהנו 19 נציגים מוסלמים. מדובר בכ־4% מכלל חברי בית הנבחרים, לעומת 6.5% מהאוכלוסייה הכללית, לפי מפקד האוכלוסין של 2021 – פער שהולך ומצטמצם עם השנים.
גם ברמה המקומית ניכרת התחזקות פוליטית: לפי דיווח של The Muslim News, כ-433 מוסלמים נבחרו למועצות מקומיות בבחירות שנערכו במאי 2024 – נתון שממחיש את עומק החדירה של הקהילה למוקדי קבלת החלטות בערים הגדולות. במקביל, במישור הכלכלי, מוסלמים מהווים כ־13% מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים בלונדון – כך לפי דוח של Federation of Small Businesses לשנת 2024, המתאר את הכלכלה המוסלמית כאחת ממנועי הצמיחה העירוניים הבולטים.
צרפת: עשירית האוכלוסייה – שליש מהייצוג
מוסלמים מהווים כ־10% מהאוכלוסייה בגיל העבודה בצרפת (18–59), לפי מחקר דמוגרפי עדכני של INSEE ו-INED – המוסדות המרכזיים לסטטיסטיקה וחקר אוכלוסייה במדינה. עם זאת, רק 19 מתוך 577 חברי האספה הלאומית הם ממוצא מוסלמי מוצהר – ייצוג של 3.3% בלבד. הפער הזה, שכונה בתקשורת המקומית "עיוורון צבעים קונסטיטוציונלי", מצית מחדש את הוויכוח על גבולות השוויון האזרחי בצרפת הרפובליקנית.
בעוד שברמה הארצית ייצוג הקהילה נותר מצומצם, דווקא ברמה המקומית – בעיריות פריז, ליון ומרסיי – נציגים מוסלמים תופסים עמדות מפתח בקואליציות מוניציפליות. במקביל, גם הכלכלה החלאלית בצרפת ממשיכה להתבסס: לפי נתוני חברת המחקר Statista לשנת 2024, שוק מוצרי החלאל במדינה מוערך בכ־7 מיליארד אירו – מהגדולים באירופה.
קנדה: ייצוג כמעט פרופורציונלי – ושילוב כלכלי מתגבש
בבחירות הפדרליות שנערכו באפריל 2025 נבחרו 15 חברי פרלמנט מוסלמים – כ־4.4% מכלל הנציגים. שיעור זה קרוב מאוד לשיעור המוסלמים באוכלוסייה הכללית, שעמד על 4.9% לפי מפקד האוכלוסין הקנדי האחרון (2021). מדובר בשיא ייצוגי חדש, כפי שדווח באתר Radiance News, ומדינות אחרות במערב עוקבות אחר המודל הקנדי של השתלבות הדרגתית במוסדות השלטון.
הממשלה הפדרלית השיקה כבר ב-2024 קרן הלוואות חלאל, המותאמת לעקרונות פיננסיים אסלאמיים – צעד שנועד לעודד יזמות מוסלמית, במיוחד בפריפריה ובמרכזים עירוניים כמו טורונטו ומונטריאול. היוזמה זכתה לסיקור בכלי תקשורת כלכליים ונבחנת כמודל רגולציה חדש גם על ידי מדינות באירופה.
סקנדינביה: שילוב פוליטי בשוודיה ובנורבגיה – פער בולט בפינלנד
בשוודיה, ההערכות מצביעות על כך שכ־8% מהאוכלוסייה הם מוסלמים – לפי נתוני Pew Research Center בעדכון 2023. בבחירות 2022 נבחרו 22 חברי פרלמנט מוסלמים מתוך 349, נתון המשקף ייצוג של 6.3% ומעיד על השתלבות מתקדמת של המיעוט המוסלמי בזירה הפוליטית. גם בנורבגיה ניכרת התאמה דומה בין הדמוגרפיה לייצוג: חמישה מתוך 169 חברי הפרלמנט הם מוסלמים, בעוד ששיעורם באוכלוסייה מוערך בכ־3.4% – כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של נורבגיה (SSB) לשנת 2024.
לעומת זאת, בפינלנד – שבה שיעור המוסלמים באוכלוסייה מוערך בכ־3% – נבחר רק חבר פרלמנט מוסלמי אחד מתוך 200. מדובר בפער ניכר בין הדמוגרפיה לייצוג, במיוחד על רקע פעילותה הערה של הקהילה המוסלמית (בעיקר סומלית ועיראקית) בערים הגדולות ובתחום הקמעונאות. הנתון אושר ברשומות הרשמיות של הפרלמנט הפיני (Eduskunta) וזכה לאזכורים בתקשורת המקומית.
הולנד: ייצוג עודף, השפעה כלכלית בולטת
בהולנד, שיעור המוסלמים באוכלוסייה נאמד בכ-6% לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (CBS, 2023). בבחירות האחרונות נבחרו 11 חברי פרלמנט מוסלמים מתוך 150 – ייצוג של 7.3%, גבוה מעט מחלקם הדמוגרפי. חלקם מגיעים ממפלגות כלליות (כמו מפלגת העבודה והירוקים), אך הבולטת שבהן היא מפלגת DENK – תנועה שהוקמה על ידי נבחרים ממוצא טורקי ומרוקאי ומציגה קו פרו-מהגרי מובהק.
ברמה הכלכלית, מוסלמים מהווים נתח פעיל במיוחד בזירת היזמות: לפי נתוני OECD Migration and Business 2024, באזורים כמו רוטרדם והאג – אזורים עם אוכלוסייה מוסלמית מרוכזת – כ-8% מהסטארט-אפים נמצאים בבעלות יזמים מוסלמים. תת-המגזר של עסקים חלאל (מזון, קוסמטיקה ושירותים) נמצא גם הוא בצמיחה מתונה, במיוחד סביב תעשיית הפינטק והלוואות תואמות-שריעה שזוכות לעידוד מצד בנקים קואופרטיביים.
דרום אירופה: חסם שיטת הבחירות
באיטליה ובספרד חיים שיעורים דומים של מוסלמים – כ־5% מכלל האוכלוסייה, לפי הערכות Pew Research Center לשנת 2023. אולם בעוד שבספרד נבחרו שני חברי פרלמנט מוסלמים, המייצגים בין היתר את המחוזות האוטונומיים סאוטה ומלייה בצפון אפריקה, באיטליה לא נבחר אף נציג מוסלמי מבין 400 חברי הפרלמנט.
הפער נובע בראש ובראשונה מהמבנה הפוליטי: באיטליה פועלת שיטת בחירות מחוזית נוקשה, שאינה מיטיבה עם קהילות מיעוטים המפוזרות גאוגרפית ואינן מרוכזות במחוזי כוח ברורים. לעומת זאת, ספרד מפעילה שיטה יחסית פתוחה, המאפשרת לרשימות קטנות יותר לחדור לפרלמנט דרך אזורים בעלי צביון דמוגרפי ייחודי.
גם מבחינה כלכלית הפער ניכר. לפי נתוני ISMU Foundation באיטליה ו-Observatorio Andalusí בספרד, שוק החלאל באיטליה נאמד בכ־6 מיליארד אירו בשנה – נתון צנוע יחסית לגודל האוכלוסייה. בספרד לעומת זאת, נרשמת בשנים האחרונות עלייה ברורה בתיירות חלאל, במיוחד באנדלוסיה, שם שיקום אתרים מוסלמיים מהתקופה האנדלוסית מושך קהלים ממדינות ערביות, טורקיה ודרום-מזרח אסיה.
מדינות קטנות: אפס נציגים, השפעה שולית
במדינות קטנות באירופה – בהן סלובניה, מלטה, לוקסמבורג ואיסלנד – אין כיום אף חבר פרלמנט מוסלמי, אף על פי שבכולן קיימת נוכחות דמוגרפית מוסלמית של בין 1% ל־5%, לפי נתוני Pew Research Center (2023). מדובר לרוב בקהילות מהגרים קטנות, שהשתקעו באזורים עירוניים מוגבלים ואינן נהנות מבסיס אלקטורלי רחב או ממפלגות בעלות ייצוג אתני ברור.
למשל, בלוקסמבורג – שבה מוסלמים מהווים כ־2% מהאוכלוסייה – קיימת נוכחות סמלית בלבד של מוסדות פיננסיים אסלאמיים, בעיקר ביוזמות פרטיות. בסלובניה, אף על פי שמוסלמים מהווים כ־5% מהאוכלוסייה (רובם בוסנים), אין להם ייצוג פוליטי בפרלמנט וגם לא נציגות בולטת במועצות מקומיות. במלטה ובאיסלנד, שבהן האוכלוסייה המוסלמית מונה כמה אלפי איש בלבד, הפעילות מתמקדת בעיקר בעסקים קטנים וביוזמות תיירות חלאל נקודתיות – כמו שירותי קייטרינג, לינה מותאמת-דת ושיווק לאורחים ממדינות מוסלמיות.
היעדר הייצוג נובע לא רק מהיקף האוכלוסייה המצומצם, אלא גם ממבני מפלגות סגורים יחסית וממיעוט יוזמות פוליטיות מצד הקהילות עצמן. השפעתן הכלכלית נותרת שולית ברוב המקרים, והמדיניות הציבורית כלפיהן ממוקדת לרוב ברגולציית הגירה ולא בהכלה אזרחית ארוכת טווח
התרעות פיקוד העורף