הרב מארק שנייר: "הדרך לשלום במזרח התיכון עוברת דרך ערב הסעודית"

"יש לי שני מסלולים," אומר הרב שנייר, "המסלול של הקהילה שלי בהאמפטונס, והמסלול של יחסי יהודים־מוסלמים". כמייסד ורב ראשי של בית הכנסת האמפטון – אחת הקהילות היהודיות הגדולות והמשפיעות בארה"ב – הוא מוביל קהילה תוססת עם כאלף מתפללים מדי שבת בעונת הקיץ.

לצד השליחות הקהילתית, הרב שנייר משמש גם כנשיא הקרן להבנה אתנית (FFEU), שפועלת כבר 36 שנים לגישור בין קהילות. תחילה בין יהודים לשחורים בארה"ב, ובהמשך בין יהודים למוסלמים בעולם. "אמרו עליי שאני הדמות היהודית המשפיעה ביותר בעולם המוסלמי־ערבי", הוא מספר. "אבל מבחינתי זו שליחות – לקרב בין עמים".

שנייר מרבה לדבר בהערכה על אזרבייג'ן – מדינה מוסלמית אשר לדבריו "לא רק תומכת בישראל – אלא גאה בקהילה היהודית שלה". באחד מביקוריו במדינה, פנה לנשיא אילהם אלייב בבקשה לסייע לבית ספר יהודי שנקלע לחוב של 450 אלף דולר. "הנשיא אפילו לא היסס", הוא נזכר, "הוא אמר לי: 'זו המתנה שלי לקהילה לחנוכה'".

כאשר נשאל מהו הצעד המרכזי הנדרש לשלום אזורי, עונה הרב שנייר בפשטות: "הדרך לשלום היא דרך נורמליזציה עם ערב הסעודית". עם זאת, הוא מבהיר: "הכדור נמצא בידיים של ישראל. כל מה שהסעודים מבקשים הוא שהממשלה תגיד בפומבי שהיא מכירה בזכותו של העם הפלסטיני למדינה. לא מתי, לא איך, לא איפה – רק להכיר בזכות".

לדבריו, צעד כזה ייצור הד אדיר: "תדמיין שהמרכז הרוחני של האסלאם יכונן שלום עם המרכז הרוחני של היהדות. זו תהיה רעידת אדמה של תקווה – שתשפיע על העולם המוסלמי, אירופה, אמריקה ואינדונזיה."

שלוש רמות של נורמליזציה

בעיני שנייר, נורמליזציה איננה רק מהלך מדיני – אלא גם רוחני וכלכלי. "אנחנו לא רק חולקים אמונה משותפת – אלא גם גורל משותף", הוא אומר. לדבריו, הבסיס לשקט עתידי טמון בשיפור חיי היום־יום של הפלסטינים. "רמאללה פורחת, עזה – גיהינום. במקום שאין תקווה – יש קיצוניות. הפתרון הוא כלכלה, תקווה, הזדמנות. בזה הסעודים והקטארים יכולים לעזור מאוד."

שנייר חושף כי היה מעורב בתיאום ביקורו של נשיא המדינה הרצוג אצל נשיא טורקיה ארדואן ב־2022. "הייתה מגמת התקרבות מצוינת", הוא אומר, "אבל המלחמה בעזה טרפה את הקלפים". על הסכמי אברהם והצטרפות מדינות כמו אוזבקיסטן וקזחסטן, הוא מותח ביקורת עדינה על ההתלהבות התקשורתית: "הם עבדו עם ישראל כבר לפני 30 שנה. הם לא נספחים להסכמים – הם החלוצים".

"העולם המוסלמי אינו מונוליתי," אומר שנייר. "יש בו קיצוניים ויש בו מתונים. אנחנו צריכים להתמקד בברכות – לא בצרות". לדבריו, הקרע המרכזי אינו בין יהודים לגויים – אלא בתוך משפחת אברהם עצמה: "יש לנו בעלי ברית מדהימים בקהילה הנוצרית, במיוחד בקרב האוונגליסטים. הקרע האמיתי הוא בין ילדי אברהם".

לקראת סיום, נשאל הרב שנייר מהו המסר שהיה רוצה שייכתב בכותרת הראיון. תשובתו ברורה: "ערב הסעודית". אבל מיד הוא מוסיף: "המפתח לנורמליזציה עם ערב הסעודית – ולשלום במזרח התיכון – הוא הכרה ישראלית בזכות קיומו של העם הפלסטיני ובשאיפתו למדינה. ההצהרה הזו לבדה יכולה לשנות את פני ההיסטוריה".