עם זאת, כל מי שעוקב אחר ההיסטוריה של הצבא הגרמני יודע כי יכולותיה הצבאיות של גרמניה בשמונים השנים האחרונות היו נמוכות מאלה של צרפת ובריטניה. שתיהן, בניגוד לגרמניה, מעצמות גרעיניות. זאת בשל סיבות היסטוריות הקשורות למעורבותה של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה בין השנים 1939 ו-1945.
כאשר הקנצלר החדש, מרץ, חבר באיחוד הנוצרים-דמוקרטי של אדנאואר וקוהל, הודיע לפני שלושה שבועות כי ישדרג את הצבא הגרמני מבחינת ציוד וכוח אדם כדי להפוך לצבא הקונבנציונלי החזק ביותר באירופה, הוא לא שכח להקדים כל הסתייגות בהתייחסו לשיתוף פעולה בתוך נאט"ו והאיחוד האירופי כדי שיוכל לתמוך באוקראינה ולהתמודד עם האיום הרוסי. הוא הדגיש כי המטרה היא להרתיע איומים העומדים בפני אירופה והמערב בכללותו, "לחזק את יכולות ההגנה שלנו כדי שלא נצטרך להגן על עצמנו בעתיד". הוא הוסיף: "עוצמה מרתיעה תוקפנות, וחולשה מפתה את האויב".
זוהי הפעם הראשונה שיחידות גרמניות בסדר גודל כזה נפרסו באופן קבוע מחוץ לגבולות גרמניה. חטיבה זו, שתמנה כ-5,000 חיילים עד 2027, תפעל במסגרת נאט"ו. משימתה היא להגן על האגף המזרחי של הברית, הגובל ברוסיה, ובמיוחד בשלוש המדינות הבלטיות לטביה, אסטוניה וליטא.
אם ודבול יחזור לתקן את החוק, ההוצאות הצבאיות עלולות להגיע ל-3.5%, בעוד שהמדינות החברות חייבות להשקיע 1.5% נוספים מהתוצר המקומי הגולמי שלהן באספקת התשתיות הדרושות לצבא לתנועותיו ולביצוע משימותיו במקרה של מלחמה. נתון זה נותר שנוי במחלוקת בתוך הקואליציה השלטת בברלין, עד להחלטת נאט"ו בפסגתה בהאג בסוף יוני. הוצאות הצבא הגרמניות השנה עומדות על למעלה מ-70 מיליארד יורו, ויגיעו לכמעט 200 מיליארד יורו אם נתח זה היה מוגדל ל-5% - נתון שבוודאי יעורר מחלוקת בתוך גרמניה.
יכולות ההגנה ויכולת ההרתעה של הצבא הגרמני ירדו עם השנים, כתוצאה מההכרה של ממשלות גרמניה האחרונות, ובמיוחד תחת הקנצלרית ההיסטורית אנגלה מרקל, שסוף המלחמה הקרה פירושו היעלמות האויבים ושלום כמעט קבוע ביבשת אירופה. בהתאם לחזון זה, שירות צבאי חובה בוטל בגרמניה בשנת 2011. עם זאת, השינויים של היום, ובראשם המלחמה באוקראינה , החזירו את הגרמנים למעגל החימוש מחדש. לאחר שמפקח הצבא הגרמני, אלפונס מאס, תיאר את צבאו כ"ריק יחסית" ערב המלחמה באוקראינה בשנת 2022, כיום הוא שואף להפוך לכוח תוקף בעתיד.
לצבא הגרמני חסר ציוד מתקדם, ומחסני התחמושת שלו אינם מצוידים מספיק, במיוחד לאחר שסיפק לאוקראינה כמות גדולה של ציוד מתקדם, כולל כלי רכב משוריינים, משגרי טילים, מערכות הגנה אווירית וציוד אחר בשלוש השנים האחרונות. קרן מיוחדת של 100 מיליארד אירו של הצבא הגרמני שימשה לרכישת מטוסי קרב, רחפנים חמושים, מערכות טילים ותחמושת חדשה. עם זאת, אספקת יכולות צבאיות כאלה תארך שנים רבות, על פי נתוני ייצור מתעשיות הנשק הגרמניות, האירופיות והאמריקאיות.
לא רק שהקואליציה השלטת של גרמניה הוציאה מיליארדים מקרן הצבא שלה, היא גם העבירה רוב של שני שלישים בפרלמנט הגרמני כדי לעקוף את תקרת החוב החיצוני שנקבעה בחוקה הגרמנית. במסגרת זו, ממשלת גרמניה יכולה ללוות יותר כדי לממן את פרויקטי ההגנה והחימוש שלה, דבר התואם את אמרתו של מרץ, "אנחנו מוכנים לכל מה שיידרש!", אותה ביטא תמיד באנגלית כ-"Whatever it takes".
בצבא הגרמני משרתים כיום כ-180,000 חיילים, ומומחים צבאיים אומרים כי גרמניה חייבת להגדיל מספר זה ב-100,000 נוספים בשנתיים הקרובות כדי למלא את התחייבויותיה לנאט"ו. בפסגה הקרובה בהאג, הברית צפויה לבקש מגרמניה להקצות לפחות שבע חטיבות נוספות לתמיכה בפעולות נאט"ו, בנוסף לנטילת אחריות גדולה יותר על ההגנה האווירית.
תוכנית הממשלה החדשה קוראת לגיוס צעירים לשירות צבאי באמצעות תוכנית גיוס חובה מרצון, אם כי רבים בצבא מטילים ספק בהצלחת רעיון זה. סקרים קודמים הראו שרק כ-10% מהצעירים הגרמנים היו מוכנים לשרת בצבא ולהגן על ארצם.
לפני ביטולו בשנת 2011, שירות חובה שימש כמקור הכנסה לצבא הגרמני, והגדיל את מספר חיילי המילואים. בין מגויסים פעילים לחיילי מילואים, המפקח הכללי מעריך שגרמניה תזדקק ל-460,000 חיילים. מספר משוער זה כולל מגויסים פעילים, בנוסף למאות אלפי חיילי מילואים שניתן לגייס במידת הצורך.
ברומטר הפוליטיקה של ZDF מראה כי שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס הוא הפוליטיקאי הפופולרי ביותר בגרמניה, בפער ניכר. פיסטוריוס מחזיק זה מכבר במקום הראשון בסקרים רצופים.
זוהי אינדיקציה לקבלה מצד אזרחים גרמנים את רעיונו להכין את הצבא הגרמני "מוכן למלחמה" אם היא תוטל עליהם, רעיון עליו הכריז שנה קודם לכן, כשכיהן גם כשר ההגנה בממשלה הקודמת. הצבא הגרמני מארגן תערוכות ומבקר בבתי ספר כדי ליידע צעירים על משימותיו ועל היתרונות שהוא מציע לחבריו.
התקשורת תרמה גם היא לקידום הרעיון של הצורך לחזק את היכולות הצבאיות כדי להגן על חירות המדינה ועל חירותם וביטחונם של אזרחיה. לפיכך, לא רעיונותיו של פיסטוריוס ולא של מרץ לצבא חזק יותר, וגם לא החלטות ההשקעה הצבאית העצומות, עוררו את זעמם של אזרחי גרמניה כפי שהיו עושים בוודאי לפני מספר שנים, במיוחד לפני מלחמת רוסיה באוקראינה. כאשר יצרנית הנשק הגרמנית ריינמטאל פתחה מפעל חדש בסקסוניה התחתונה בשנה שעברה, מאות מפגינים הגיעו במחאה, בעוד שבעבר המספר היה מגיע לעשרות אלפים.
התרעות פיקוד העורף