שיטת הפעולה של איראן, כפי שמתאר הדו"ח, היא תחכום מסוכן במיוחד. במקום לשלוח סוכנים איראנים רשמיים, המשטר מגייס צד שלישי - לרוב קבוצות פשיעה מקומיות - לביצוע ההתנקשויות. שירות הביטחון הבריטי MI5 הבהיר: "בדרך כלל לא מדובר באזרחים איראנים שמבצעים את הפעולות בעצמם... הם משתמשים בקבוצות פשע שלא הייתם מצפים להן כלל".
יו"ר ועדת המודיעין והביטחון בבריטניה הדגיש את חומרת המצב באומרו כי איראן מציבה "איום רחב היקף, מתמשך ובלתי צפוי לבריטניה". הוועדה הביעה דאגה מיוחדת מהעלייה החדה באיום הפיזי כלפי מתנגדי המשטר ויהודים, ומ"נכונותה של איראן להשתמש בהתנקשויות ככלי של מדיניות".
בין המטרות המועדפות של איראן בבריטניה: ארגוני תקשורת המבקרים את המשטר האיראני, פעילי אופוזיציה איראנים הגולים בבריטניה, אישים יהודים בולטים, ויעדים ישראליים בבריטניה.
הדו"ח מזכיר גם כי בין 2015 ל-2019, איראן כבר הוכיחה את נחישותה כשחיסלה ארבעה מתנגדי משטר באירופה - שניים בהולנד ושניים בטורקיה, בהם אזרח בעל אזרחות בריטית-איראנית.
לגבי הסוגיה של הכרזה על משמרות המהפכה האיראניות כארגון טרור, הדו"ח לא הביע עמדה נחרצת, אך ציין את המורכבות: "הממשלה הייתה משותקת בשל הקשיים המשפטיים והמעשיים" של הכרזה כזו, שעלולה לגרור מעצרים וכתבי אישום נגד "כרבע מהקבינט האיראני".
קבוצת ביטחון המולדת של משרד הפנים הבריטי סיכמה את חומרת האיום באומרה כי האיום הפיזי על יחידים הוא "כעת רמת האיום הגדולה ביותר שאנו מתמודדים איתה מאיראן" ודומה בחומרתו לאיום הנשקף מרוסיה.
התרעות פיקוד העורף