בהמשך דבריו, רוזנברג הוסיף: "זה לא עניין של רגשות – זו שאלה של זכויות. יהודים בבריטניה זכאים לאותן הגנות שמוענקות לקבוצות פגיעות אחרות. אם מערכת הבריאות, האקדמיה או מוסדות התרבות לא מצליחים לספק זאת – הם נכשלו בתפקידם הבסיסי ביותר".
"יהודים פשוט לא נכללים"
הדו"ח מבוסס על עשרות עדויות חיות – מעובדים, אנשי מקצוע, סטודנטים ונציגי קהילה – וכולל תיאוריות קשות של הדרה, השתקה ואף פחד ממשי. הוועדה ממליצה לקיים פסגה לאומית של מערכת הבריאות הבריטית (NHS), שתעסוק במישרין באנטישמיות בתוך המערכת. מדובר בפריצה של ממש בטאבו בריטי עתיק.
גם במערכת החינוך מציע הדו"ח תכנית ברורה: הרחבת יוזמה ייחודית מהעיר ווינצ'סטר, שבה מורים נוצרים עוברים הכשרה כדי להימנע מהפצת סטריאוטיפים אנטישמיים – תכנית שהוועדה ממליצה להפוך לאומית.
שרת ההגנה לשעבר מורדאונט מסרה: "אזרח יהודי שמנסה פשוט לקבל שירות – לא אמור להרגיש שונה. אנחנו מציעים צעדים פשוטים – אבל כאלה שישנו חיים". לורד מאן היה חד עוד יותר: "אנטישמיות היא גזענות, וצריך לטפל בה באותה נחישות. אין יותר מקום לסלחנות, לרמיזות, או ל'הבנה' כלפי תופעות כאלה".
באמנות, בפוליטיקה ובמשטר
הדו"ח מצביע על חסמים נסתרים בעולם התרבות שמונעים מיהודים להשתתף או להופיע – בדרנים, מוזיקאים, אפילו קהל. אחד הפתרונות: שימוש בכלי שנקרא "תנאי חוזה" – כלומר, כל מוסד שזוכה למימון ציבורי ייאלץ להוכיח אפס סובלנות להדרה של יהודים.
גם באיגודים מקצועיים – כמו אלו המספקים רישיונות או ביטוחים לעובדים – נמצאה בעיה מערכתית. היו מקרים שבהם יהודים הרגישו שאינם יכולים להתלונן על אפליה, כי החשש לאבד את הרישוי המקצועי גבר. הוועדה מציעה פתרונות משפטיים וישימים.
המלצות מרכזיות מתוך הדו"ח: הכרה ביהדות כאתניות, לא רק כדת; שילוב חובה של נושא האנטישמיות בכל קורס גיוון והכלה; פיקוח ממשלתי על גופים שמדירים יהודים; סטנדרט אחיד לאכיפה משטרתית נגד פשעי שנאה; הקמת גוף מקצועי שיכשיר מדריכים למאבק באנטישמיות.
הוועד קראה לממשלה הבריטית לאמץ את ההמלצות באופן מיידי – והכדור כעת עובר לדרג הפוליטי. אך רוזנברג, מאן ומורדאונט הבהירו: הדו"ח הזה הוא רק ההתחלה. "אם נהיה חייבים", אמר לורד מאן, "ניקח את זה לרחוב, לאולמות המשפט ולפרלמנט. אבל המערכת תשתנה – בזה אין לנו ספק".
התרעות פיקוד העורף