כחלק מ"הסכמי אברהם", שנחתמו ב-2020 וב-2021 במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ, ארבע מדינות בעלות רוב מוסלמי הסכימו לנרמל את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל לאחר תיווך אמריקאי.
לאזרבייג'ן ולכל מדינה במרכז אסיה, לעומת זאת, כבר יש יחסים ארוכי שנים עם ישראל, מה שאומר שהרחבת ההסכמים כך שיכללו אותן תהיה במידה רבה סמלית, ותתמקד בחיזוק הקשרים בתחומים כמו סחר ושיתוף פעולה צבאי, אמרו המקורות, שביקשו להישאר בעילום שם.
הרחבה כזו תשקף את פתיחותו של טראמפ להסכמים פחות שאפתניים ממטרת ממשלו לשכנע את סעודיה להחיות את הקשרים עם ישראל. הממלכה אמרה שוב ושוב כי היא לא תכיר בישראל ללא צעדים לקראת הכרה ישראלית במדינה פלסטינית.
בעוד שפקידי טראמפ הציגו בפומבי מספר מדינות פוטנציאליות להסכמים, השיחות המתמקדות באזרבייג'ן הן בין המובנות והרציניות ביותר, אמרו המקורות. שניים מהמקורות טענו כי ניתן להגיע להסכם תוך חודשים או אפילו שבועות.
שליחו המיוחד של טראמפ, סטיב ויטקוף, נסע לבירת אזרבייג'ן באקו במרץ האחרון כדי להיפגש עם נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב. אריה לייטסטון, עוזר מרכזי של ויטקוף, נפגש עם אלייב מאוחר יותר באביב, בין היתר כדי לדון ב"הסכמי אברהם", על פי הדיווח.
כחלק מהדיונים, פקידים אזרבייג'נים יצרו קשר עם פקידים במדינות מרכז אסיה, כולל בקזחסטן הסמוכה, כדי לאמוד את התעניינותם בהרחבה רחבה יותר של "הסכמי אברהם", אמרו אותם מקורות. לא היה ברור עם אילו מדינות נוספות במרכז אסיה - הכוללות את קזחסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן - נוצרו קשר.
ממחלקת המדינה נמסר כי הרחבת ההסכמים הייתה אחת המטרות המרכזיות של טראמפ. "אנו פועלים כדי לגרום למדינות נוספות להצטרף", אמר גורם אמריקאי.
אזרבייג'ן, שממוקמת בין רוסיה בצפון לאיראן בדרום, תופסת חוליה קריטית בזרימות הסחר בין מרכז אסיה למערב. הקווקז ומרכז אסיה עשירים גם במשאבים טבעיים, כולל נפט וגז, מה שמניע מעצמות גדולות שונות להתחרות על ההשפעה באזור.
שני מקורות תיארו את הדיונים הקשורים למרכז אסיה כמתפתחים ואת הדיונים עם אזרבייג'ן כמתקדמים יחסית. עם זאת נותרו אתגרים ואין ערובה שיושג הסכם, במיוחד לאור ההתקדמות האיטית בשיחות בין ארמניה לאזרבייג'ן.
התרעות פיקוד העורף