הסיוט של הנערים התגלה רק כאשר הסרטון החל להיות מופץ בבית הספר שלהם. משפחות הקורבנות פנו מיד לטוויטר בדרישה להסיר את התוכן, אך קיבלו תשובה מדהימה בקרירותה. החברה הודיעה שבדקה את התוכן, לא מצאה הפרת מדיניות ולא תפעל בעניין. במשך תשעה ימים ארוכים נותר הסרטון ברשת, צבר יותר מ-150 אלף צפיות ושותף מחדש אלפיים פעמים, עד שמשרד ביטחון המולדת האמריקאי התערב ואילץ את הפלטפורמה להסירו.
בית המשפט קבע הבחנה חשובה בפסיקתו. מצד אחד, הוא אישר שטוויטר תישאר מוגנת מפני תביעות הקשורות לתפקידה כפלטפורמת פרסום, ודחה טענות שהחברה הרוויחה ביודעין מסחר במין או שיצרה בכוונה כלי חיפוש שמקדמים תוכן פדופילי. מצד שני, השופטים קבעו שהחברה יכולה להיתבע על כישלון התשתית שלה לדיווח על תוכן בעייתי, שהיא סוגיה נפרדת לחלוטין.
הבעיה רחבה בהרבה מהמקרה הספציפי הזה. בשנת 2024 דווח המרכז הלאומי לילדים נעדרים ומנוצלים על קבלת יותר מ-456 אלף דיווחים על ניסיונות פיתוי מקוונים של קטינים - כמעט פי שניים מהשנה הקודמת. אילון מאסק טרם הגיב פומבית להחלטת בית המשפט. התיק צפוי להמשיך לשלב של גילוי מסמכים ובהמשך למשפט מלא, שעשוי לקבוע תקדימים חשובים לגבי אחריות רשתות חברתיות בהגנה על קטינים.
התרעות פיקוד העורף