התוכנית שהוצגה על ידי בריטניה, גרמניה, צרפת ואוקראינה קובעת כי הפסקת אש חייבת להקדים כל מהלך נוסף, וכל החלפת שטחים תתבצע אך ורק באופן הדדי – אם אוקראינה תיסוג מאזורים מסוימים, רוסיה תצטרך לסגת מאזורים אחרים. בנוסף, כל ויתור טריטוריאלי מצד קייב יותנה בערבויות ביטחוניות מחייבות, בהן אפשרות להצטרפות לנאט"ו.
המלחמה, הנמשכת כבר למעלה משלוש שנים, גבתה מרוסיה מאות אלפי חיילים והביאה להישגים טריטוריאליים חלשים ביותר – פחות מ־1% משטח אוקראינה, בעיקר בדונייצק. הקרבות על הערים פוקרובסק וחסיב יאר נמשכים, אך לפי אנליסטים צבאיים, רוסיה רחוקה מלכבוש את סלוביאנסק וקרמטורסק – מוקדי שליטה בצפון המחוז.
בכיר אירופי סיכם: "לא משנה מה יקרה בוושינגטון, אירופה תמשיך לספק לאוקראינה נשק וכספים. עתידה של אוקראינה ייקבע יחד איתה – ולא מעל ראשה".
ההצעה האירופית נוסחה לאחר שבוע של מגעים דיפלומטיים קדחתניים, שהחלו עם פנייתו המפתיעה של פוטין לוויטקוף. שעות לאחר פגישתם בקרמלין, טראמפ עדכן בשיחת ועידה את זלנסקי ומנהיגים אירופיים נבחרים בפרטי ההצעה, מה שהצית גל של התייעצויות חפוזות בין הבירות המעורבות.
מספר גורמים בבריסל ובפריז טענו כי פוטין הצליח, באמצעות המהלך הזה, למנוע מטראמפ להטיל חבילת סנקציות משניות שהייתה עלולה לפגוע קשות בכלכלת המלחמה של רוסיה. לדברי אחד העוזרים הבכירים, "פוטין הראה עד כמה הוא פגיע ללחץ אמריקאי, וטראמפ צריך להשתמש בכך לטובת הסכם אמיתי".
העמדה הרוסית הנוכחית נחשבת למתונה מעט לעומת הדרישות הקודמות שהציב הקרמלין, בהן פירוק צבא אוקראינה מנשקו, החלפת ממשלתה ומסירת כל מחוזות חרסון וזפוריז'יה – דרישות שדחו על הסף הן קייב והן המערב. עם זאת, ההצעה החדשה עדיין נתפסת במערב כבלתי מקובלת ומנוגדת לעקרונות הבסיסיים של הריבונות האוקראינית.
לפי ההערכות, גם אם טראמפ ופוטין יגיעו להבנות כלשהן, ללא השתתפותם ואישורם של מנהיגי אירופה – ובפרט של אוקראינה – הסיכוי ליישום מלא של כל הסכם יישאר נמוך. "העולם ראה כבר יותר מדי הבטחות שנשברו", אמר דיפלומט גרמני, "וזה לא הזמן לחתום על ניירות שאין מאחוריהם כוח ממשי".
התרעות פיקוד העורף