בטיימס טוענים שזהו עדיין נושא בעייתי באירופה ומחוצה לה. הנכסים המדוברים מגולמים במטבעות חוץ שהבנק המרכזי הרוסי צבר כדי שיוכל לתמוך ברובל: בעיקר ביורו, אך גם כמויות משמעותיות של לירה סטרלינג, ין, פרנק שוויצרי ודולרים אמריקאים, אוסטרליים וקנדיים. אלה הוקפאו זמן קצר לאחר הפלישה לאוקראינה ורוסיה נותרה ללא גישה אליהם.
החלק הארי של הכסף, שמסתכם ב-300 מיליארד יורו ברחבי העולם, נמצא באירופה. כ-190 מיליון יורו מוחזק בבלגיה, ועד 20 מיליארד יורו בצרפת. זה מגמד את 70 מיליארד היורו בנכסים פרטיים השייכים לכ-2,000 אנשים פרטיים רוסים שהוקפאו על ידי האיחוד האירופי. בתיאוריה, כל אחת מהמדינות שבהן מוחזקים נכסי המדינה הרוסית יכולה להחליט להחרים אותם ולהכניס את הכסף לקרן עבור אוקראינה, כך על פי הטיימס.
מדוע לא לתפוס אותם?
בטיימס מוסיפים כי יש הסתייגויות משפטיות ופוליטיות לגבי שימוש בנכסים הבסיסיים. מהצד הפוליטי, חלק מהמדינות המערביות מאמינות שיהיה חכם יותר להשאיר אותם בצד כקלף מיקוח בשיחות הפסקת אש עתידיות, או כדי לממן את השיקום העתידי של אוקראינה. אחרות, כולל הבנק המרכזי האירופי, מזהירות שתפיסת הנכסים עלולה לפגוע במוניטין של אירופה כמקום אמין לעשיית עסקים ולהפחיד משקיעים זרים.
לפי הדיווח, חלק מהמדינות, כמו בלגיה, חוששות שהן עלולות להיות חשופות לתגמול רוסי ללא תמיכה מבעלי בריתן במערב. עוד דווח כי תומכיה הנאמנים ביותר של אוקראינה טוענים שההתנגדויות הללו מוגזמות.
בטיימס טוענים כי ישנה גם מחלוקת מסוימת על המצב תחת החוק הבינלאומי. בדרך כלל "צעד נגד" פיננסי מסוג זה יכול להתקבל רק על ידי מדינות שהן קורבנות ישירים של תוקפנות: במקרה זה, אוקראינה. אולם, המהלך יכול למעשה גם לגרום למדינות אוטוריטריות כמו סין לסרב להשקיע כספים במוסדות פיננסיים מערביים שיכולים להיות נתונים לתפיסות כאלה בעתיד.
התרעות פיקוד העורף