בראיון גדול על ההתקפה הצבאית של ישראל על חמאס בעזה, ראש הממשלה תוקפת את ראש ממשלת ישראל. ישראל תהיה במצב טוב יותר בלעדיו, כך נאמר לראשונה. במקביל, פרדריקסן עונה האם דנמרק צריכה לסייע לילדי מלחמה לצאת מעזה ולהגיע לבתי חולים דניים.
כשנשאלה אם לדעתה ישראל הייתה במצב טוב יותר אם הוא כבר לא היה ראש ממשלה, ענתה בפשטות: "כן". עם זאת, הוסיפה: "זה כמובן עניין של הישראלים, "אבל אין לי ספק שנתניהו מציב היום אתגר. אפשר לראות בעין בלתי מזוינת שיש לנו קושי רב להשפיע על מה שקורה בישראל".
בריאיון היא הדגישה כמה פעמים שחמאס הוא זה שפתח את המלחמה בשבעה באוקטובר 2023, ושביכולתו לסיים אותה על ידי הנחת נשקו ושחרור החטופים. היא גם טענה שחשוב שחמאס לא "יתוגמל", ושהממשלה הדנית ממשיכה לעמוד באופן מלא ומוחלט מאחורי מדינת ישראל.
"זו ממשלה שלדעתנו הולכת רחוק מדי", אמרה פרדריקסן, והוסיפה: "ויש כמה דברים. אלימות המתנחלים, ההתנחלויות הנוספות בגדה המערבית, שנתמכות על ידי נתניהו, והתנגדות הממשלה לפתרון שתי המדינות, שהיא מכשול לשלום. יש לנו בעיה פוליטית ענקית עם ממשלה ימנית מאוד בישראל, שבעיניי פועלת כיום גם נגד האינטרסים של ישראל. אני יכולה לומר זאת משום שאנחנו, העם הדני, תמיד היינו פעילים מאוד בתמיכה במדינת ישראל מאז מלחמת העולם השנייה".
כשנשאלה אם התאכזבה מנתניהו, ענתה: "אני בהחלט לא מסכימה עם ההתנהלות הספציפית. חמאס הוא ארגון טרור שמושך חוטים לחלקים אחרים של העולם, כולל אירופה. בין אם זה חמאס, חיזבאללה, דאע"ש או אל-קאעידה, זו בעיה משותפת. לכן אנחנו צריכים להיות מסוגלים לשתף פעולה. זה חל גם על עזה".
עד כה פרדריקסן נחשבה ידידה של נתניהו וישראל, במלחמה נגד חמאס וגם לפני כן במהלך משבר הקורונה, כאשר הגיע לביקור בישראל כדי לדבר על ייצור משותף של חיסונים.
ראש הממשלה מתכוונת גם לנצל את תפקידה באיחוד האירופי כדי "להגביר את הלחץ על ישראל ובפרט על נתניהו", לדבריה. "מדובר בלחץ פוליטי, מדובר בסנקציות, זה יכול להיות גם ביחס למתנחלים וגם לשרים, וזה יכול להיות גם ביחס לישראל כולה", היא אמרה, וציינה כדוגמאות סנקציות נגד שיתוף פעולה מסחרי או מחקרי. היא אמרה שהיא לא שוללת מראש גם הטלת סנקציות על נתניהו עצמו.
"בדיוק כמו עם רוסיה, אנחנו בונים סנקציות בצורה כזו שאנחנו בוחנים היכן אנחנו חושבים שתהיה להן ההשפעה הגדולה ביותר. אנחנו אחת המדינות שרוצות להפעיל לחץ נוסף על ישראל, אבל עדיין לא הצלחנו לקבל תמיכה מחוגי האיחוד האירופי", אמרה. במקביל, פרדריקסן הדגישה כי "לישראל יש זכות לגיטימית להוציא את חמאס מהמשוואה", ואמרה שאין לה כראש ממשלת דנמרק יכולת להכתיב אסטרטגיה לישראל.
כשנשאלה אם יש לה דעה לגבי מה ישראל לא צריכה לעשות, ענתה שכן, והוסיפה: "אבל זה לא אומר שאני צריכה להמציא תוכנית צבאית. זו לא העבודה שלי". היא גם ציינה שהאפשרויות לסיום המלחמה הן לא דיכוטומיות - כלומר לא תגובה צבאית קשה, ולא גרירת המלחמה. "זה לא או-או. אני יודעת שיש דילמות, אבל הנפגעים האזרחיים רבים מדי, וההשלכות גדולות מדי, פוטנציאלית גם לביטחון ישראל עצמה בטווח הארוך".
היא נשאלה אם דנמרק תכבד את צו המעצר של נתניהו מבית הדין בהאג, ואמרה: "אין לי ציפייה שנתניהו יגיע לדנמרק. אבל אני מצפה שהרשויות הדניות יטפלו בזה, אם זה יקרה. אין לי מה להוסיף עוד".
פרדריקסן אמרה שהאג'נדה של בריטניה וצרפת היא לא לתגמל את חמאס, והדגישה: "הכרה במה? איך אתם הולכים להכיר בפלסטין עכשיו, כשחמאס באמת יושב בעזה? אתם לא יכולים. כאן יש לנו חילוקי דעות עם נורווגיה. היא יכלה גם לתמוך יותר באוקראינה, כשחושבים על כמה עשירה היא", הגיבה ביחס לטענות על שכנתה.
פרדריקסן נשאלה על ידי המראיין מדוע דנמרק לא לוקחת חלק מנפגעי המלחמה לדנמרק ולטפל בהם רפואית. היא ענתה: "לא כולם מכירים את מאמצי הבריאות שאנחנו עושים בפועל בתוך עזה, כולל דרך הצלב האדום. אנחנו מעריכים שבכל שאר הדברים, נוכל לעזור ליותר אנשים שם בשטח מאשר בדנמרק". היא גם הדגישה: "אין לנו שום רצון לשנות את המדיניות הדנית בנוגע להגירת פלסטינים כי אנחנו לא יכולים לבודד את זה. סוגיית איחוד המשפחות עלולה להתעורר מהר מאוד".
התרעות פיקוד העורף