התנאים במרכז המעצר קשים ביותר. המהגרים חיים בקונטיינרים מתכתיים עם עד עשרה אנשים בכל יחידה, חרקים זוחלים על מזרנים מלוכלכים, שירותים ללא מכסים וחלקם ללא דלתות, ומזגני אוויר שלא עובדים בחום של מעל 32 מעלות. "זה חיים קשים מאוד", אמר יבמני בן 31 שכלוא במתקן.
מאז אמצע יולי, יוון השעתה לשלושה חודשים את זכות המקלט לכל המהגרים המגיעים ללא אישור, תקופה שיכולה להיות מוארכת. החוק החדש שעתיד להתקבל יחזיר את האפשרות להגיש בקשות מקלט, אבל המהגרים לא ישוחררו למחנות פתוחים כבעבר. במקום זאת, הם יישארו כלואים בבתי כלא עד לקבלת החלטה. מי שיידחה - יותר ממחצית המקרים - יצטרך לבחור בין גירוש או מאסר של 2-5 שנים וקנס של עד 10,000 יורו.
האיחוד האירופי שוקל פתרונות דרסטיים נוספים, כמו הקמת מרכזי מעצר מחוץ לגבולות אירופה. איטליה מנסה להקים מרכזים כאלה באלבניה, ושר ההגירה היווני גילה שמדינות אירופה דנות גם באפשרות להקים מרכזי כליאה בלוב, למרות האשמות על עינויים והתעללויות שם.
ההגעות לאיים היוונים זינקו השנה פי ארבעה ביחס לשנה שעברה, עם יותר מ-10,000 מהגרים שהגיעו לכרתים ולאי גאבדוס. רובם הגיעו בסירות רעועות ממצרים, בנגלדש ופקיסטן דרך החופים של לוב. תושבי כרתים, האי התיירותי עם החופים והמלונות, תומכים במדיניות החדשה כי הם חוששים שהמהגרים יפחידו תיירים - כמו שקרה לפני עשור כשסורים הציפו את האיים היוונים.
המדיניות הקשוחה נושאת פרי. לאחר שיוון שלחה שלוש ספינות חיל הים לחופי לוב והתחילה לכלוא מהגרים, המספר צנח ל-157 מהגרים בלבד מסוף יולי, אבל נציבות האו"ם לפליטים מבקרת בחריפות את המהלך, וארגוני זכויות אדם אומרים שזה מפר אמנות בינלאומיות. מהגר תימני שכלוא במתקן סיפר: "חשבתי שיחזיקו אותי 3-5 ימים ואז ישחררו. הייתי בהלם. אני רוצה לצאת מהכלא הזה".
התרעות פיקוד העורף