אתמול (חמישי) הודיעו שלוש המעצמות האירופיות - בריטניה, צרפת וגרמניה - למועצת הביטחון כי הן מפעילות את מנגנון "הסנאפבק". המשמעות: כל אחד מהצדדים להסכם יכול לטעון לאי־עמידה מהותית מצד איראן ולהפעיל מחדש את הסנקציות שהוסרו. אם לא תימצא פשרה, כל ההגבלות על טהראן ישובו באופן אוטומטי.
הסנקציות שצפויות לשוב לחול כוללות שורה של צעדים נוקשים שאושרו בהחלטות מועצת הביטחון בין 2006 ל־2010, ובהן איסורים על סחר בנשק, הגבלות פיננסיות חריפות, הקפאת נכסים והגבלות על תוכניות טילים. מבחינת איראן – מדובר במכה כלכלית ובינלאומית כבדה, לאחר שנים שבהן ניסתה להתאושש מהמשטר הקודם של הלחצים.
הפעלת המנגנון מפעילה טיימר ברור: בתוך 30 יום על מועצת הביטחון להצביע על החלטה שתמשיך את הסרת הסנקציות. לשם כך דרוש רוב של תשעה חברים – וללא וטו מצד אחת מחמש החברות הקבועות.
אלא שגם אם יושג רוב בעד הארכת ההקלות, בריטניה וצרפת, שכבר הודיעו על הפעלת המנגנון, יכולות להטיל וטו ולסכל את ההחלטה. אם לא תתקבל החלטה עד סוף התקופה, יחזרו כל הסנקציות של האו"ם על איראן כבר בסוף ספטמבר.
ההתפתחויות האחרונות מציבות את איראן בפני איום חמור על כלכלתה ועל מעמדה הבינלאומי. עם פקיעת ההחלטה המקורית בעוד פחות מחודשיים, והפעלת מנגנון הסנאפבק על ידי המעצמות האירופיות, נראה כי מועצת הביטחון ניצבת בפני מבחן מדיני דרמטי – שעשוי להחזיר את המשבר סביב תוכנית הגרעין לנקודת ההתחלה.
התרעות פיקוד העורף