הפסיקה נוגעת למכסים הנרחבים שטראמפ הטיל במסגרת מדיניות "המכסים ההדדיים" שלו - מכס בסיס של 10% על כמעט כל המדינות בעולם, לצד מכסים נוספים על סין, מקסיקו וקנדה. טראמפ הצדיק את הצעדים האלה בטענה שהם נחוצים לביטחון הלאומי ולאיזון מאזן הסחר האמריקאי.
המחלוקת המשפטית התמקדה בשאלה האם יש לנשיא סמכות להטיל מכסים כה נרחבים במסגרת חוק הסמכויות הכלכליות לשעת חירום. חוק זה, שנחקק ב-1977, מאפשר לנשיא לנקוט צעדים כלכליים נגד איומים "יוצאי דופן וחריגים" על הביטחון הלאומי. עם זאת, השופטים קבעו בפסק הדין שהוא בן 127 עמודים כי החוק אינו מזכיר מכסים במפורש ואינם מעניק לנשיא סמכות בלתי מוגבלת בתחום זה.
לדברי בית המשפט, הסמכות להטיל מכסים ומסים שייכת באופן מסורתי לקונגרס האמריקאי, והחוק לשעת חירום לא נועד לעקוף עיקרון בסיסי זה במערכת האמריקאית. השופטים הדגישו כי בכל פעם שהקונגרס רצה להעביר לנשיא סמכויות בנושא מכסים, הוא עשה זאת באופן מפורש וברור.
טראמפ הגיב בכעס לפסיקה ברשת החברתית Truth Social וכתב כי "אם החלטה זו תעמוד, היא תהרוס ממש את ארצות הברית". הוא תקף את בית המשפט כ"פרטיזני ביותר" וטען כי בלי המכסים אמריקה תהפוך "חלשה מבחינה פיננסית". הנשיא הבהיר כי הוא מתכוון לערער על ההחלטה בבית המשפט העליון.
עורכי הדין מטעם הבית הלבן טענו לפני הפסיקה כי ביטול המכסים יגרום לקטסטרופה כלכלית דומה לזו של 1929, שהובילה לשפל הגדול. הם הזהירו כי ביטול פתאומי של המכסים יביא "להשלכות קטסטרופליות על הביטחון הלאומי, מדיניות החוץ והכלכלה". בנוסף, הם טענו כי אמריקה לא תוכל להחזיר את טריליוני הדולרים שמדינות אחרות כבר התחייבו לשלם במסגרת הסכמי הסחר החדשים.
התיק כעת צפוי להגיע לבית המשפט העליון, שבשנים האחרונות נקט עמדה ביקורתית כלפי נשיאים המנסים ליישם מדיניות נרחבת ללא אישור מפורש מהקונגרס. בית המשפט העליון, שמונה בו שישה שופטים שמונו על ידי נשיאים רפובליקנים (כולל שלושה שמינה טראמפ עצמו), יצטרך להכריע האם תוכנית המכסים של הנשיא חורגת מסמכויותיו או שהיא מבוססת על בסיס משפטי איתן.
התרעות פיקוד העורף