בקיץ האחרון אמר מיצוטאקיס כי בכוונתו להחמיר את הענישה כלפי מבקשי מקלט שנדחו, בעקבות עלייה חדה במספר המגיעים לכרתים מלוב. יותר מ־2,000 מהגרים נחתו באי בשבוע הראשון של יולי, כאשר מספרם במחצית הראשונה של השנה היה גבוה פי שלושה לעומת התקופה המקבילה ב־2024.
לפי הדיווח, החוק החדש קובע כי מהגרים שמגישים בקשת מקלט ונדחים, ואינם עוזבים את יוון בפרק זמן של שבועיים, יעמדו בפני עונשי מאסר של שנתיים עד חמש שנים, קנסות של עשרות אלפי אירו וגירוש מזורז. עד כה ניתנו למהגרים 25 ימים לעזוב את המדינה מרצונם, והחוק מקצר את התקופה ל־14 ימים בלבד. במקביל תוכל הממשלה להצמיד למהגרים צמידי ניטור אלקטרוניים עד לעזיבתם.
בנוסף, החוק מגדיל פי שלושה את הקנסות: 10,000 אירו (כ־11,700 דולר) על כניסה בלתי־חוקית, ועד 30 אלף אירו במקרה של חזרה למדינה לאחר דחיית בקשת מקלט. עוד נקבע כי מהגרים בלתי־חוקיים לא יוכלו עוד להגיש בקשה למעמד תושב לאחר שבע שנים, כפי שנעשה עד כה. מנגד, מי שיבחר לעזוב את יוון מרצונו יקבל "בונוס" כספי של 2,000 אירו, כפי שהודיע לאחרונה שר ההגירה תאנוס פלווריס.
החוק נועד להרתיע מהגרים בלתי־חוקיים ולצמצם את הכניסות ליוון, במיוחד לאי כרתים שהפך ליעד מועדף עבור מבריחים. לפי נתוני סוכנות הגבולות של האיחוד האירופי, פרונטקס, לאחר שסגרה יוון את מסלולי הכניסה האחרים והחמירה את הפיקוח בים, נרשמה עלייה חדה בנחיתות בכרתים. יותר מ־2,000 מהגרים הגיעו לאי בשבוע הראשון של יולי בלבד, כאשר במחצית הראשונה של השנה נרשם זינוק פי שלושה לעומת התקופה המקבילה ב־2024.
ב־9 ביולי הודיע מיצוטאקיס על השעיית בקשות המקלט לשלושה חודשים, בניסיון להרתיע מבריחים ולהעביר מסר לפיו "המעבר ליוון סגור". ואכן, מאז שהתקבלה ההחלטה, מספר המהגרים הנכנסים לאי ירד באופן משמעותי: בפועל, באוגוסט הגיעו פחות מ־500 מהגרים ליוון ב־27 הימים הראשונים של החודש.
עם העברת החוק בפרלמנט לפנות בוקר באתונה, נשא שר ההגירה תאנוס פלווריס נאום חד כלפי המהגרים הצפויים להיפגע ממנו: "המדינה היוונית לא מקבלת אתכם. יש לכם רק אפשרות אחת – לחזור. אינכם רצויים". במהלך הדיון הוא הוסיף: "יש כאלה שהם נרדפים, ויש כאלה שהם מפונקים שחושבים שאירופה חייבת להם. אנחנו צריכים לשים דגש על חזרה מרצון, אבל יהיו גם השלכות למי שלא יבחר לשוב לארצותיהם". לדבריו, פליטים אמיתיים עדיין יוכלו לקבל מקלט, אך מי שבקשתו נדחתה לא יוכל להישאר במדינה.
עד כה ניתן היה להחזיק מבקשי מקלט במעצר ביוון עד 18 חודשים, ואילו החוק החדש מאפשר להאריך את התקופה ל־24 חודשים. לאחר מכן, אם בקשת המקלט נדחית, המהגר יכול לערער, אך אם הערעור נדחה – עליו לעזוב את יוון או לעמוד בפני עונשי מאסר וקנסות כבדים.
הממשלה היוונית טוענת כי החוק הוא בראש ובראשונה כלי הרתעה, שנועד למנוע זרם חדש של מהגרים ולשלוח מסר ברור למבריחי בני אדם. "המבקשים צריכים לדעת ששיקרו להם כשאמרו שיוון תהיה ידידותית", אמר פלווריס במהלך הדיון.
בכך מצטרפת יוון למגמה הולכת ומתרחבת באירופה, שבמסגרתה מחמירות מדינות היבשת את מדיניות ההגירה: סגירת גבולות, הקלה בהליכי גירוש וצמצום ההגנות המשפטיות למבקשי מקלט.
התרעות פיקוד העורף