המשבר הראשון: החזרת הסנקציות של האו"ם וההשפעה ההרסנית על הכלכלה
עם הירידה בהכנסות ממטבע חוץ, אספקת המטבע החוץ לייבוא סחורות חיוניות כגון מזון לבעלי חיים תהיה מוגבלת, מה שיוביל לעלייה בעלות הייצור של מוצרי בשר וחלב - השפעה ישירה וכואבת על יוקר המחיה האיראני.
יתר על כן, החזרת הסנקציות של האו"ם מאפשרת כעת למדינות העולם לבדוק ספינות איראניות במים בין לאומיים, מה שמגדיל את הפוטנציאל לשיבושים בייצוא הנפט האיראני. הנפט איראני מיוצא בעיקר לסין דרך רשתות לא פורמליות והברחות, וזה אומר שהחזרת הסנקציות הבין לאומיות תפגע גם לבייג'ינג בכיס, אבל לא סביר שסין תתנגד להחלטות מועצת הביטחון.
התוצאה של מצב כזה תהיה ירידה משמעותית בהכנסות הנפט, גירעון תקציבי הולך וגדל, עלייה באינפלציה, ובסופו של דבר קריסה הדרגתית של כלכלת המדינה.
האנליסט הסביר שבנסיבות כאלה, ממשלת הרפובליקה האסלאמית הסתמכה למעשה על מבני הברחה כדי לעקוף את הסנקציות, וכלכלת המדינה נגועה קשות בשחיתות. הנוכחות של משמרות המהפכה וסוכנויות הביטחון בייצוא הנפט הובילה להסתרה ולביזה של משאבים לאומיים בשם "עקיפת הסנקציות". פלגים המזוהים עם הממשל ניכסו לעצמם סכומים של עשרות מיליארדי דולרים, שלא נכנסו לתקציב האוצר של המדינה וגם אין עליהם פיקוח ציבורי.
המשבר השני: עלייה בסיכון לעימות צבאי עם ארצות הברית וישראל
התרעות פיקוד העורף