אוקיי, זהו. נכון להיום, אני לא רוצה לשמוע יותר שוב את ה"אבל" שלכם. נמאס לי מזה. כשזה מגיע לשאלת ישראל ואנטישמיות, אני לא רוצה לשמוע את את הסעיפים המטופשים האלה, את הדו-פרצופיות, את ה-מהצד האחד ומהצד השני, לראות את זה משני הכיוונים. אתם מבינים למה אני מתכוון כשאני אומר סעיף ה"אבל" האנטי-ישראלי? הם התרבו ברחבי העולם בשנתיים האחרונות, כמו חיידקים בצלחת פטרי.
המילה הקטנה הזו, "אבל", יש לה משמעות בהקשר של ישראל ואנטישמיות, וחלק ניכר ממנה הוא הרסני עד כדי להקיא. מכת ה"אבל" משמשת כדי ליצור מאזניים מוסריים בין כוחות ישראל וחמאס, כדי לערער את זכותה של ישראל להגן על עצמה, ולפקפק בזכותה של ישראל להתקיים. קמפיין ה"אבל" הזה, שזמין בכל מקום, מטשטש את ההבדל בין טוב לרע, בין דמוקרטיה לקבוצת טרור אסלמו-פשיסטית. בשנתיים האחרונות שימש הקמפיין הזה כדי להאשים את ישראל בסבל של כל גבר, ילד או אישה בעזה, בכישלון שלה לטפל בזכויות הפלסטינים, וגם בעלייה באנטישמיות ברחבי העולם.
אני חייב להיות ריאלי ולקבל את העובדה שיהיו בעיתון הזה גם קוראים טובים ואדיבים, שבשנתיים האחרונות ניסו לראות את שני הצדיים, אך השתמשו בשנתיים האחרונות בסעיף ה"אבל" המדובר כשדנו על הבעיות בעזה. האם אני צודק? אם כן, אני מוכן לסלוח לכולכם, אם נכיר בכך שזמן ה"אבל" נגמר.
מדובר בתנאים יוצאי דופן, וכל מה שהם צריכים לעשות הוא לשחרר את 20 החטופים החיים, את החללים - והם יקבלו פיצוי בשפע. הם ישחררו 250 טרוריסטים פלסטינים מורשעים, ו-1,700 עזתים שנכלאו במהלך המלחמה. הם לא מפסידים בכך דבר.
חמאס לא מוותר על קלף מיקוח. להיפך, לרוצחים ולמענים מחמאס מוצעת חנינה. לא משנה כמה מגעילות היו הזוועות שביצעו ב-7 באוקטובר או בכל זמן אחר, הם יורשו להנות מפרישה ומשלווה - לחופי הים התיכון.
אך אם יבחרו לעזוב, יינתן להם מעבר בטוח למקום אחר - עם כי למען האמת, יש להם את כל התמריצים להישאר. סכומי עתק לשיקול קהילותיהם, פינוי ההריסות, בניית כבישים חדשים, בתי חולים חדשים ומאפיות חדשות. ביטחונם יוגן על ידי כוח משטרה פלסטיני, תחת פיקוח של כוח בינלאומי בלתי תלוי. גופים כמו האו"ם והסהר האדום יחזרו לשלוט בחלוקת הסיוע, ומעבר רפיח ייפתח מחדש - מדובר כמעט בכל מה שדרשו. התוכנית מסתיימת אף במילים, בתקווה שהיא "תספק נתיב אמין להגדרה עצמית ולמדינה פלסטינית".
מה חמאס צריך לעשות כדי להשיג את כל זה? עליו לוותר על הטרור, לוותר על השאיפה להרוג כל יהודי בעולם, ולהשלים עם העובדה שחמאס, כפי שהוא כיום, לעולם לא יוכל לשחק תפקיד בממשלה בעזה. האם זה באמת קשה להכלה, כשהאלטרנטיבה היא מלחמה התשה נוספת, שבה חפים מפשע נוספים יסבלו וימותו? זוהי עסקה פנטסטית עבור הפלסטינים, שקיבלה תמיכה עולמית מאירופה, ארה"ב וכמעט מכל מדינה בעולם הערבי.
למעשה, נראה כי קבוצת האנשים היחידה שנראה כי היא מתנגדת היא הימין הלאומי הקיצוני בישראל. אלו מתעקשים על האמונה המטורפת שעזה צריכה להיות שייכת לישראל - דבר שהתוכנית פוסלת במפורש. לא ברור מה יקרה לקואליציית נתניהו אם העסקה תאושר על ידי חמאס, ולמעשה סביר ביותר שהתוצאה תהיה סיום ממשלת נתניהו הנוכחית.
יש מדינות באזור שהן בעלות השפעה עצומה על חמאס המחזיקות בכסף - קטאר ומצרים לדוגמה. עכשיו זה הזמן עבור הממשלות האלו להפעיל את הכוח שלהן ולהשיג את הדבר הזה. הגיע הזמן שכל מתנגדי ישראל הקמצנים, כאן וברחבי העולם, יתבגרו. הסירו את "מגבות הכלים השחורות-לבנות" המגוחכות של ערפאת, והפסיקו את ההפגנות האנטי-ישראליות הדוחות שלכם.
ההפגנות האנטי-ישראליות במנצ'סטר שנערכו על ידי אנשים שידעו שיהודים נרצחו הרגע בפיגוע מחריד היו חסרות טעם באופן מוזר. אם אתם באמת רוצים להפגין נגד הסבל בעזה, קראו לחמאס לחתום על העסקה של הבית הלבן. תפסיקו להתלונן על טראפ, על טוני בלייר - שכנראה עבד קשה על הפרויקט, ושהדיפלומטיה שלו, לדעתי, השתלמה.
אולי מי שקורא את זה, אתה, הוא אחד מאותם הטיפוסים שאינם מרוצים מטראמפ. אבל אתה חייב להודות שבאופן אובייקטיבי, הוא עשה עבודה טובה בהכנת התוכנית הזו. תראו מה באמת מוצע לפלסטינים, ותתחננו בפניהם הפעם לא לפספס את הרגע שלהם - כי עכשיו הזרקור מופנה רק לחמאס.
הזמן להאשים את ישראל נגמר. לא עוד "אבל". אם חמאס לא יצליח לחתום על הסכם השלום הזה, הוא יצטרך לחיות עם ההשלכות, ולא יהיה לו את מי להאשים מלבד את עצמו.
התרעות פיקוד העורף