המקורות ציינו כי בתוך הנהגת חמאס התגבשו שתי עמדות: האחת גרסה כי קבלת המתווה נחוצה כדי להגן על האוכלוסייה האזרחית ברצועה "ולבלום את שפיכות הדמים", בעוד השנייה הזהירה כי מדובר בצעד שיערער את מעמד התנועה ויחליש אותה. חלק מהביקורת כוונה גם לעבר בכירים בחמאס בחו"ל, שהואשמו כי הם נוטים לתמוך בהצעה.
עוד דווח כי המחלוקת שיקפה את הפיצול הוותיק בתוך חמאס - בין הזרוע המזוהה יותר עם איראן לבין זו הנהנית מתמיכה מצד קטאר וטורקיה. בקטאר התמקדו בהבטחת ביטחון בכירי הארגון השוהים בשטחה, בעוד באנקרה העדיפו למקד את תשומת הלב במתרחש בזירה הסורית ובמערכת היחסים מול ישראל.
בסופו של תהליך, לאחר התייעצויות עם פלגים פלסטיניים ועם מתווכים אזוריים, התקבלה החלטה רשמית. בהודעה שפרסמה חמאס נמסר על נכונות עקרונית לעסקת חילופי שבויים, לצד נכונות להעברת ניהול הרצועה לרשות טכנוקרטית. עם זאת, הודגש כי הארגון יתעקש להיות חלק מכל מסגרת פלסטינית מדינית עתידית.
לפי הפרשנויות שפורסמו בלבנון, המהלך נתפס כנקודת מפנה, אך גם כזה שעלול להעמיק את הפיצול הפנימי בתנועה ולהשליך על יציבותה בהמשך.
במקביל לדיווחים אלה, עיתון וול סטריט ג'ורנל דיווח על פי גורמים ערביים כי חמאס אמנם הודיע על נכונותו לשחרר את כל החטופים, אך למעשה אין אחדות בשורותיו בנושא זה. לפי הדיווח, בכירי חמאס נכשלו להגיע להסכמה על פירוק הנשק, כאשר חלקם משוכנעים שתוכנית טראמפ תוביל רק להפסקת אש של 72 שעות ולא להסדר שלום מלא - עמדה הנובעת מחוסר האמון בישראל.
כאמור, חמאס אישר את הסכמתו לשחרר את כל החטופים ולמסור את ניהול עזה לגוף של "עצמאיים", אך הדגיש שיש לנהל משא ומתן על נקודות אחרות הקשורות ל"עתיד הרצועה". ארגון הג'יהאד האסלאמי הודיע היום שהשתתף בהתייעצויות והדגיש שתגובת חמאס מבטאת את עמדת כל הפלגים.
התרעות פיקוד העורף