למרות המשבר, הממשלה חייבת להעביר בשבועות הקרובים תקציב חדש. ההתפתחות האחרונה רק מסבכת את המאמצים בנושא, וכתוצאה מכך הבורסות בצרפת רשמו ירידות בעקבות הודעת ההתפטרות של לקורנו.
ההתפטרות באה על רקע ביקורת עזה מצד מפלגות האופוזיציה, שטענו כי הממשלה שהציג לקורנו כמעט ולא שונתה מהרכבה הקודם, תחת קודמו, פרנסואה ביירו, שהודח ב-9 בספטמבר בשל מחלוקת בנוגע לתקציב. האופוזיציה טענה כי לקורנו חזר בו מהבטחתו ל"שבירה עמוקה" מפוליטיקת העבר, וכי הממשלה החדשה נשלטת על ידי מקורבי הנשיא מקרון, מה שהותיר את הממשל ללא שינוי מהותי. מפלגות האופוזיציה, מימין ומשמאל, תכננו להצביע אי-אמון בממשלה, ונראה כי לקורנו העדיף להתפטר טרם הדחתו הוודאית.
המצב מעמיק את חוסר היציבות הפוליטית במדינה, הנמשכת מאז שמקרון קרא לבחירות בזק בשנה שעברה, שהסתיימו ללא הכרעה ברורה. הפרלמנט נותר מפולג בין שלושה גושים - השמאל, הימין הקיצוני והמרכז - ללא רוב יציב, ובתוך שבועות ספורים יש להגיע להסכמה על תקציב לשנה הבאה.
יו"ר מפלגת הימין הקיצוני "האיחוד הלאומי", ז'ורדן בארדלה, קרא לפיזור הפרלמנט ולעריכת בחירות בזק נוספות, בטענה כי "לא יכולה להיות חזרה ליציבות ללא חזרה לקלפי". הוא הוסיף כי "עמנואל מקרון הוא זה שהחליט על הממשלה בעצמו, והוא לא הבין דבר מהמצב הפוליטי".
בין השרים שנותרו בתפקידם היו ג'רלד דרמנין כשר המשפטים ורשידה דאטי כשרת התרבות. רולאן לסקיור, מקורב למקרון, מונה לשר האוצר. החזרתו המפתיעה של ברונו לה מר, ששימש כשר האוצר במשך שבע שנים, לתפקיד שר ההגנה, עוררה זעם בקרב פוליטיקאים, שראו בכך סימן להיעדר שינוי במדיניותו הפרו-עסקית של מקרון. כעת, השאלה המרכזית היא האם הנשיא יחליט לפזר את הפרלמנט ולקרוא לבחירות בזק נוספות.
התרעות פיקוד העורף