המאמץ הסורי-טורקי לשלב את הכורדים במסגרת המדינתית של סוריה החדשה נכשל שלשום כאשר בני המיעוט הכורדי המאוגדים בברית הצבאית של ארגון SDF החרימו את הבחירות הפרלמנטריות שהתקיימו שלשום בסוריה. אחת הסיבות להחרמה הכורדית היא ההחלטתו של א-שרע לא לשלב נציגים כורדים או דרוזים בבחירות. בהקשר זה חשוב לציין כי מה שהוצג כבחירות לא היה הליך דמוקרטי בו העם הסורי בחר את נציגיו בקלפי לאחר 53 שנות רודנות של משפחת אסד, אלא היה תהליך בו שני שלישים מ- 210 חברי הפרלמנט נבחרו על ידי "נבחרי ציבור" ושליש נוסף נבחר על ידי הנשיא א-שרע.
טורקיה עשויה לממש את האיום לפעול צבאית נגד כוחות ה-SDF אך יתכן כי מדובר בסך הכול בעוד שלב במשא ומתן קשוח, בסגנון מזרח תיכוני, בו הכורדים מנסים למקסם הישגים. ההנהגות הכורדיות בסוריה ובעיראק השכנה מודעות היטב לאינטרסים המניעים את דמשק ואנקרה והם מעוניינים לקבל ערובות לגבי מעמדם כמיעוט אתני בטורקיה, סוריה ועיראק.
סביר להניח כי במפגש מחר שרי החוץ הטורקי והסורי ידונו גם בהקשרים הישראלים של המשוואה בגלל המהלך האמריקני להביא לסיומה של המלחמה בעזה. אנקרה חזרה בימים האחרונים למרכז הזירה המזרח תיכונית ופועלת לשכנע את חמאס לקבלת את תוכנית טראמפ. הערכות הן שממשל טראמפ ינצל את המומנטום למהלך אזורי שיכלול חתימה על הסכם אי לוחמה סורי-ישראלי משודרג. דונלד טראמפ, החומד את פרס הנובל מתחילת כהונתו, פועל לגבש הסכם מזרח תיכוני כולל שסוף הלחימה בעזה והחזרת החטופים הם רק סעיף אחד בו.
התוכנית הגדולה יותר כוללת הסכם שלום רשמי בין ישראל לסעודיה, לאחר שנים של שיתוף פעולה חסוי. כמו כן, מדינות מוסלמיות נוספות, כמו אינדונזיה, צפויות להצטרף למהלך. לא במקרה שמן של אותן מדינות עלה בהקשר של כוח ערבי-מוסלמי שיפעל בעזה של אחרי המלחמה. יתכן כי הצלחת מהלכים אלה תוביל גם לניסיון נוסף לשקם את יחסי אנקרה על ירושלים.
כל זה מחזיר אותנו לעימות בין הכוחות הכורדים עם סוריה וטורקיה: מה שנראה במבט ראשון כעימות מקומי הוא בעצם חלק מתהליך עמוק של עיצוב מחדש של המזרח התיכון כולו.
התרעות פיקוד העורף