ככל שמורדים התקרבו לדמשק, בריחתו החשאית של אסד מהבירה מוקדם יותר באותו לילה הפתיעה את מעגלו הפנימי ביותר והפכה לסמל לנפילה המדהימה של משטרו. עושי דברו מיהרו ללכת בעקבותיו. בתוך שעות ספורות, עמודי התווך של מערכת דיכוי שלמה לא רק קרסו – הם נעלמו. מעטים התחבאו בשגרירות רוסיה, שסייעה בבריחתם למוסקבה.
עשרה חודשים לאחר קריסת המשטר, אומה שהרוסה על ידי מלחמה, שגבתה את חייהם של כחצי מיליון בני אדם, עומדת לא רק בפני האתגר העצום של בנייה מחדש, אלא גם בפני המשימה המורכבת של סריקת הגלובוס כדי למצוא ולתת דין וחשבון לאנשים שביצעו כמה מהפשעים החמורים ביותר בחסות מדינה במאה הנוכחית.
לוחמי מורדים לשעבר והממשלה הסורית החדשה מנסים לאתר אותם באמצעות מודיעים, פריצות למחשבים וטלפונים, או רמזים שנאספו ממפקדות נטושות של המשטר. תובעים באירופה ובארצות הברית בונים או בוחנים מחדש תיקים. וארגוני חברה אזרחית סוריים וחוקרי האו"ם אוספים ראיות ועדים, ומתכוננים לעתיד שבו הם מקווים שייעשה צדק.
היעדים שלהם הם כמה מהאנשים החמקמקים ביותר בעולם. רבים מהם החזיקו בכוח עצום במשך עשרות שנים, אך נותרו חידות ציבוריות: שמם האמיתי, גילם, ובמקרים מסוימים, אפילו המראה שלהם, היו לא ידועים. חוסר המידע הוביל שוב ושוב לאי-דיוקים בדיווחי תקשורת, וברשימות סנקציות ואכיפת חוק. סביר להניח שזה סייע לכמה מהשחקנים הידועים לשמצה ביותר של המשטר להתחמק מהרשויות הסוריות והאירופיות מאז נפילתו של אסד.
במהלך החודשים האחרונים, צוות כתבים של "הניו יורק טיימס" פעל למלא את החסר לגבי תפקידיהם וזהותם האמיתית של 55 מפקידי משטר אלה, כולם בכירים לשעבר בממשל ובצבא המופיעים ברשימות סנקציות.
מקום הימצאם הנוכחי של רבים מ-55 הבכירים הללו, שאפשרו את קיומה של דיקטטורת אסד, עדיין אינו ידוע. אך מבין התריסר שאיתר "הניו יורק טיימס", גורלם משתנה באופן נרחב. אסד עצמו נמצא ברוסיה ונראה שניתק קשר עם רוב מעגלו הרשמי. מאהר אל-אסד, שהיה שני רק לאחיו בשאר בכוחו בסוריה בתקופת המשטר, מבלה את זמנו בחיי גלות מפוארים במוסקבה, יחד עם כמה ממפקדיו הבכירים לשעבר, כמו ג'מאל יונס.
רבים מבכירי משטר אסד לשעבר היו בעלי גישה למשרדי ממשלה שאפשרה להם להשיג דרכונים סוריים אמיתיים עם שמות בדויים. זה, בתורו, אפשר להם להשיג דרכונים למדינות באיים הקריביים. "חלק מהאנשים הללו רכשו זהויות חדשות באמצעות רכישת אזרחות דרך השקעות בנדל"ן או תשלומים כספיים. הם משתמשים בשמות ובלאומים החדשים הללו כדי להתחבא", אמר מאזן דרוויש, ראש המרכז הסורי לתקשורת וחופש ביטוי, קבוצה שבסיסה בפריז ונמצאת בחזית מאמצי הצדק בסוריה. "לאנשים האלה יש את האמצעים הפיננסיים לנוע בחופשיות, לקנות דרכונים חדשים, להיעלם".
הבריחה ההמונית החלה בשעות המאוחרות של 7 בדצמבר 2024. בזמן שבכירי עוזריו של אסד המתינו ליד משרדו בארמון הנשיאות. פקידי הארמון הבטיחו להם שהנשיא נמצא שם, מגבש תוכנית עם יועציו הצבאיים, הרוסים והאיראנים כדי להתמודד עם כוחות המורדים המתקדמים. אך תוכנית זו מעולם לא התממשה.
כשהתברר שאסד נעלם, שומרים מחוץ לבית הנשיא הודיעו להם שבכירים רוסים הסיעו את אסד בשיירה של שלושה רכבי שטח, יחד עם בנו ועוזרו האישי. המקורבים היחידים שהנשיא זימן לברוח איתו היו שני יועצים פיננסיים. אסד יצטרך את עזרתם כדי להשיג גישה לנכסיו ברוסיה. הנשיא לשעבר ופמלייתו עלו על מטוס שהטיס אותם לחמיימים, בסיס אוויר חופי הנשלט על ידי רוסיה, שהייתה התומכת הקריטית ביותר שלו במלחמה.
כאשר נודע להם על הטיסה, העוזרים שננטשו החלו להתקשר בבהלה לגורמי ביטחון וליקיריהם. המורדים כבר הגיעו לפרוורים של דמשק, ולא היה רגע אחד להפסיד. "הוא נעלם", היה כל מה שאמר עוזר בכיר אחד כשצלצל לקרוב משפחה קרוב, וסיפר על אותו לילה ל"ניו יורק טיימס". העוזר הורה למשפחתו לארוז את תיקיהם וללכת למשרד ההגנה בכיכר אומיה המרכזית בבירה. שם, הצטרפו לכמה קציני ביטחון אחרים שהתאספו עם משפחותיהם, והתחברו עם חליל, מנהל המודיעין של חיל האוויר שארגן טיסת מילוט לחמיימים. המטוס הפרטי עזב את נמל התעופה בדמשק בסביבות 1:30 לפנות בוקר ב-8 בדצמבר.
הנוסעים שנדחסו למטוס "היו בהיסטריה", נזכר פקיד הארמון לשעבר. הטיסה היא רק 30 דקות, אמר, "אבל באותו לילה, הרגשנו שאנחנו טסים לנצח". בחלק אחר של העיר, אחיו של אסד, מאהר, ראש הדיוויזיה הרביעית של סוריה, מיהר לארגן את בריחתו שלו. הוא התקשר לחבר משפחה ולאחד משותפיו העסקיים, לדברי שני מקורבים קרובים. מאהר אל-אסד דחק בגברים לעזוב את בתיהם במהירות האפשרית ולהמתין בחוץ. זמן קצר לאחר מכן, הוא הגיע לרחוב במכוניתו, ואז מיהר איתם לתפוס את טיסתו שלו.
נמל התעופה שבשליטת סוריה בחמיימים, שם נחתו לפחות חמישה מהבכירים הסורים, מחובר לבסיס צבאי המשמש את רוסיה. במשך שנים, הכוחות הצבאיים הרוסים היו קריטיים ליכולתו של בשאר אל-אסד לדכא את המרד המזוין נגד שלטונו. בתמורה, מוסקבה שלטה בנמלים ובבסיסים אסטרטגיים בים התיכון, וקיבלה גישה לעסקאות רווחיות של כריית פוספטים ודלקים מאובנים. עדי ראייה בחמיימים תיארו לילה של כאוס. אנשים נכנסו לבסיס הרוסי כשהם נושאים תיקים מלאים במזומנים וזהב, לדברי שני עדים. מדי צבא סוריים היו מפוזרים בכל מקום, אמרו.
"הוא לא היה מזיז אפילו מאפרה מכאן לשם בלי לבקש אישור מבשאר", אמר. לוקא התקשר שוב ושוב למנהל המודיעין באותו לילה לקבלת עדכונים, ותמיד קיבל הבטחה שאין ממה לחשוש. ואז, בשעה 2 לפנות בוקר, אמר, לוקא ענה בחיפזון לטלפון רק כדי לומר שהוא אורז כדי לברוח. שעה לאחר מכן, קציניו של לוקא נכנסו למשרדו וגילו שהוא נטש אותם מבלי לומר מילה – וכי בדרכו החוצה, לוקא הורה לרואה החשבון של שירות המודיעין לפתוח את כספת המפקדה ולקח את כל הכסף שבפנים, כ-1,360,000 דולר. הערכה היא שלוקא הגיע מאז לרוסיה.
באותו מתחם ביטחוני, כמאל אל-חסן, בכיר אחר, גם פשט על מפקדת משרדו. הוא לקח כונן קשיח וכן את הכסף שבכספת משרדו האדמיניסטרטיבי. אל-חסן, ראש המודיעין הצבאי, מואשם בפיקוח על מעצרים המוניים, עינויים והוצאות להורג של עצורים. בריחתו לא עברה בצורה חלקה כמו של אחרים, הוא נפצע בקרב יריות עם מורדים כאשר ניסה לעזוב את ביתו בפרוור של דמשק שנודע בעבר כ"כפרי אסד", אזור שבו התגוררו רבים מבכירי המשטר בווילות מפוארות. הוא הצליח להגיע לשגרירות הרוסית שקיבלה אותו.
למרות שלא היה ברור מי תקף אותו. כמנהל מודיעין לא רק עבור אסד, אלא גם עבור אביו וקודמו של הדיקטטור, חאפז, הוא ידע את סודות הממשלה. "הוא היה הקופסה השחורה של המשטר – לא רק מימי בשאר, מימי חאפז", אמר אחד מחבריו. "הוא ידע הכל". ממלוכ הצליח להימלט ללא פגע ודהר לשגרירות רוסיה. ממלוכ ואל-חסן התחבאו שם עד שהועברו בשיירה לבסיס חמיימים. שני הגברים הגיעו מאוחר יותר לרוסיה.
חסן הצליח להימלט מבלי להתגלות, למרות שישן במהלך השעות הראשונות הסוערות של נפילת המשטר. הוא הוזעק מתישהו לפני 5 לפנות בוקר, כאשר אחד ממפקדיו הבכירים העיר אותו משינה. חסן ארגן במהירות שיירה של שלוש מכוניות שהסיעו את אשתו, ילדיו הבוגרים ותיקים מלאים בכסף, לדברי שניים מהאנשים המכירים את סיפורו. הוא היה מודאג כל כך ממתקפה אפשרית עד כי דאג שאשתו וילדיו ייסעו במכוניות נפרדות, כדי למנוע פגיעה בכל המשפחה בבת אחת.
כאשר שיירתם התקרבה לעיר חומס, כ-160 קילומטרים מצפון לדמשק, מורדים סימנו למכונית הראשונה, רכב שטח, ואילצו את אשתו ובתו של חסן לצאת. הם נצטוו להשאיר הכל, אפילו את תיקיהן, בתוך הרכב, לדברי עד ראייה. המורדים, ככל הנראה מרוצים משללם, לא שמו לב כאשר הנשים נכנסו למכונית השנייה, והצטרפו לחסן. למורדים היה סיכוי קלוש לזהות אותו. תמונות מזויפות של חסן הופצו זמן רב בתקשורת.
לאחר שעבר את המחסום, חסן עשה את דרכו בסופו של דבר ללבנון ולאחר מכן לאיראן בסיוע גורמים איראניים. מאז הוא חזר לביירות כחלק מעסקה למסירת מידע לגורמי מודיעין אמריקאים. מקורבים אמרו שהוא בילה את זמנו בבתי קפה ומסעדות מפוארות עם אשתו. כמו רבים מבכירי משטר אסד ובשאר עצמו, הוא חי את חייו ברווחה למרות פשעיו הרבים.
התרעות פיקוד העורף