ממדאני הדגיש את חשיבות הפיכת הסוגיות הללו ל"היפר-ממשיות" עבור הציבור, וטען כי הקשרים הללו, המשלבים בין מאבקים מקומיים בארה"ב למאבקים בין-לאומיים, נפוצים במיוחד בניו יורק. הוא הוסיף כי ישנן הזדמנויות רבות "להבהיר את הדרכים שבהן המאבק שם (בישראל) קשור לאינטרסים של ההון כאן" (בארה"ב), ובכך יצר הקבלה ברורה בין המאבק הפלסטיני לבין אינטרסים קפיטליסטיים אמריקאים, כחלק מתפיסת עולם שבה הוא רואה את הפעולות בישראל כהשתקפות של מדיניות קפיטליסטית גלובלית.
ממדאני, המזוהה עם עמדות פרו-פלסטיניות ואנטי ישראליות מובהקות נחשב למועמד המוביל במרוץ הפוליטי וצפוי להפוך לראש העיר המוסלמי הראשון של ניו יורק. הוא מבקר בקביעות של המדיניות הישראלית והוא מקושר באופן הדוק לתנועת ה-BDS, הפועלת לחרם, משיכת השקעות וסנקציות נגד ישראל. כבר בתקופת לימודיו באוניברסיטה, היה ממדאני שותף להקמת סניף של ארגון "סטודנטים למען צדק בפלסטין".
ממדאני גם הגן בעבר על השימוש במונח "גלובליזציה של האינתיפאדה", וכינה אותו "רצון נואש לשוויון זכויות בעמידה על זכויות הפלסטינים". עמדות אלו, לצד הסרטון שצף מחדש, ממשיכות להציב את ממדאני במרכזו של ויכוח ציבורי סוער בנוגע ליחסי ישראל-ארה"ב והשפעתם על הפוליטיקה המקומית בניו יורק, ומעוררות שאלות רבות לגבי השלכותיהן הפוטנציאליות.
ממדאני עצמו הגיב בלי להתייחס לדברים שאמר "אמרתי שוב ושוב שבכל הנוגע לביטחון הציבור, בכוונתי לעבוד עם השוטרים כאן בניו יורק כדי להבטיח אותו, ובכוונתי לוודא שאנו אכן מטפלים במשבר שימור כוח האדם הנוכחי. אך כעת כ-350 שוטרים עוזבים את המשטרה מדי חודש, וזו תופעה שנשים לה קץ בכך שנוודא שהשוטרים מתבקשים לעשות רק עבודת שיטור, ולא עבודה סוציאלית כפי שקורה כיום".
התרעות פיקוד העורף