מדובר בצעד סמלי ומוגבל בהיקפו, מאחר שלישראל ולקזחסטן יש יחסים דיפלומטיים מזה יותר משלושה עשורים – מאז 1992, זמן קצר לאחר התפרקות ברית המועצות. בהודעת ממשלת קזחסטן נמסר כי המהלך מצוי בשלבים הסופיים של משא ומתן, וכי מדובר בהמשך טבעי למדיניות החוץ של אסטנה – מדיניות הנשענת על דיאלוג, כבוד הדדי ויציבות אזורית.
על פי Arabic Post, היחסים בין קזחסטן לישראל מושתתים על שיתופי פעולה כלכליים, ביטחוניים וטכנולוגיים. קזחסטן מהווה מקור משמעותי לנפט ישראלי, כאשר ההערכות הן כי בין 10% ל־25% מהנפט המיובא לישראל מקורו בקזחסטן ובמדינות נוספות מאזור הים הכספי.
בהיבט הביטחוני, חתמה ישראל עם קזחסטן על הסכם הגנה כבר בשנת 2014, שפרטיו לא פורסמו אך מתייחסים בעיקר למכירת מערכות נשק. לפי הדיווח, חברות ביטחוניות ישראליות מכרו לקזחסטן מערכות טילים, רחפנים, ציוד תקשורת ורדארים. בנוסף, בשנת 2022 החלה בקזחסטן פעילות משותפת של ייצור ותחזוקת כלי טיס בלתי מאוישים ברישיון חברת אלביט מערכות הישראלית.
גם בתחום הסייבר קיימים קשרים בין שתי המדינות. Arabic Post מצטט דו"ח של ארגון אמנסטי אינטרנשיונל, לפיו טלפונים של פעילי אופוזיציה בקזחסטן נחשפו לשימוש בתוכנות ריגול מתוצרת חברות ישראליות, בהן NSO Group. לצד זאת דווח כי חברות ישראליות נוספות סיפקו לקזחסטן ציוד מעקב ואמצעי שליטה.
בהיבט המסחרי, הנתונים של משרד הכלכלה הקזחי מראים כי היקף הסחר בין המדינות בשנת 2024 עמד על 236 מיליון דולר – ירידה משמעותית לעומת 882 מיליון דולר בשנת 2022. לפי הערכות שצוטטו ב-Arabic Post, פועלות כיום בקזחסטן כ־140 חברות בבעלות משקיעים ישראלים, בעיקר בתחומי האנרגיה, החקלאות, הבנייה והתרופות.
התרעות פיקוד העורף