גלאווי, שהתפרסם כמשקיע שמכר את חברת הבינה העסקית שלו L2 תמורת 155 מיליון דולר וכפודקאסטר מוביל, מזהיר מפני התפתחות של "זן חדש של גברים א-מיניים וא-סוציאליים". הספר, שהפך לרב-מכר ברשימת הניו יורק טיימס מיד עם צאתו, מבוסס על נתונים סטטיסטיים המצביעים על משבר עמוק בקרב גברים צעירים.
בריאיון ל"גרדיאן" גלאווי משרטט תמונת מצב עגומה הכוללת שיעורים עולים של השעיות מבית הספר, אבטלה, התמכרויות, בדידות וכישלון בהשלמת לימודים אקדמיים בקרב גברים.
אחד הנתונים המרכזיים שהוא מציג צופה כי בחמש השנים הקרובות, היחס בין מסיימי תואר ראשון יעמוד על שתי נשים לכל גבר אחד, בשל שיעורי הנשירה הגבוהים של גברים. לטענתו, כאשר גברים אינם "כדאיים כלכלית", הם נתקלים בקשיים משמעותיים ביצירת קשרים רומנטיים.
גלאווי מבקר בחריפות את תעשיית הטכנולוגיה והרשתות החברתיות, שלטענתו מחמירות את הבעיה על ידי אספקת "מנות דופמין" קלות שמפחיתות את המוטיבציה של גברים לצאת מחדרם ולפתח כישורים חברתיים ורומנטיים.
לטענתו, המפלגה הדמוקרטית קידמה את האינטרסים של קבוצות רבות, אך התעלמה ממצוקת הגברים הצעירים. עם זאת, גלאווי מדגיש כי דמויות כמו טראמפ ואילון מאסק אינן מהוות מודל חיובי, שכן הן מבלבלות בין גבריות לבין גסות רוח ואכזריות.
הפתרונות שגלאווי מציע מתמצים בעקרונות של "להגן, לספק ולהתרבות". הוא מתייחס למושג "לספק" במונחים כלכליים מובהקים, ומייעץ לגברים לשלם על בנות זוגם, בהתבסס על מחקרים המראים כי נשים נמשכות למשאבים, טוב לב ואינטלקט.
הוא מודה שגישתו עשויה להיתפס כמיושנת, אך מתעקש שהוא נצמד לנתונים המראים כי החברה והגברים עצמם מחמירים עם גברים שאינם מבוססים כלכלית.
גלאווי מדגיש כי הפתרון אינו טמון בפגיעה במעמדן הכלכלי של נשים או בציפייה שינמיכו את הסטנדרטים שלהן. במקום זאת, הוא קורא לגברים "לעלות רמה" ולחברה ליישם תוכניות שיסייעו לצעירים להתפתח ולהצליח במציאות המודרנית.
התרעות פיקוד העורף