באחד השידורים בערוץ A Haber אמר פרשן ביטחוני: "לטורקיה אין כל כוונה לתקוף איש. אבל אם יש מי שמתכוון לעשות זאת - אני מזהיר אותם מכאן". ביוון ובקפריסין פירשו את הדברים כאיום מרומז, במיוחד על רקע דיווחים שלפיהם יוון מחזקת את מערך ההגנה שלה באיי הים האגאי באמצעות מערכות נשק ישראליות מתקדמות.
לדבריו, בשלב זה נבחנת האפשרות להעניק למסגרת הזו גם ממד מבצעי ממשי: "אני מאמין שהגיעה השעה שבה הציר הגיאו־פוליטי הזה יקבל גם מעמד מבצעי, אם אכן נכונים הדיווחים שלפיהם הנושא יעלה לדיון בין נתניהו, מיצוטאקיס וכריסטודולידיס”. קוסנטאס הדגיש כי אין מדובר בהקמת צבא משותף, אלא בכוח תגובה מהיר: "זה לא יהיה צבא משותף. מדובר בכוח תגובה מהיר, בגודל של חטיבה – בערך 2,500 חיילים – שיכלול גם יכולות אוויריות ויחידות מיוחדות”.
בהמשך התייחס להשלכות האפשריות של מהלך כזה על טורקיה: "זה משהו שארדואן רועד ממנו. הקמה של כוח כזה, אפילו ברמת חטיבה, מציבה את טורקיה בעמדה נחותה ברמה המבצעית”. לדבריו, עצם קיומו של כוח כזה עשוי לבלום צעדים טורקיים במזרח הים התיכון, כפי שאירעו בעבר: ב־2019 טורקיה ביצעה קידוחים בקפריסין, וב־2020 פעלה באזור ספינת המחקר Oruç Reis. מהלכים כאלה פשוט ייפסקו”.
קוסנטאס העריך כי טורקיה תתקשה להגיב צבאית, בין היתר בשל הגיבוי האמריקאי למהלך: "אני לא חושב שטורקיה תגיב. זה משהו שהיא תיאלץ לקבל, מכיוון שכל זה יהיה בחסות ארצות הברית”. לשאלה אם לנאט״ו יש יכולת להתערב במהלך, השיב: "לנאט״ו יש זכות לשיתוף פעולה עם מדינות שאינן חברות בברית, כמו ישראל. קפריסין אולי נמצאת באזור אפור, אבל היא מדינה מערבית עם יחסים טובים מאוד עם ארצות הברית".
התרעות פיקוד העורף