המרוץ לרשתו של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי בן ה-86, הפך מנושא תיאורטי למאבק כוח מתוח, קריטי ופומבי בלב הממסד הפוליטי בטהראן. על פי דיווח ב-Amwaj.media, בעוד המדינה מתמודדת עם שקיעה כלכלית חריפה, כישלונות אזוריים וחוסר שביעות רצון פנימי עמוק, האליטה הפוליטית מתמרנת לקראת "העידן שאחרי ח'אמנאי". שני שמות בולטים כעת כמועמדים החזקים ביותר לפסגת הכוח: הנשיא לשעבר המתון חסן רוחאני, וחסן חומייני, נכדו של מייסד הרפובליקה האסלאמית. המאבק הנוכחי מתואר כחריף ומורכב יותר מאשר חילופי השלטון הקודמים ב-1989, אז הודח היורש המיועד חוסיין עלי מונתזרי לטובת ח'אמנאי. כיום, היריבויות חורגות מעבר לאליטות הדתיות וכוללות פלגים בתוך משמרות המהפכה, מוסדות טכנוקרטיים ורשתות שיעיות בינלאומיות. מקורות בטהראן מסרו כי ח'אמנאי מעוניין לערב את משמרות המהפכה בתהליך בחירת המועמדים כדי להבטיח את תמיכת הארגון ביורשו. עלי חמינאי נראה לראשונה לאחר המלחמה (צילום :רשתות ערביות) חסן רוחאני, שכיהן כנשיא בין השנים 2013 ל-2021, משמיע לאחרונה ביקורת חריפה ויוצאת דופן על הממסד השמרני ועל גישתו של ח'אמנאי, צעד הנתפס כניסיון מחושב למצב את עצמו לירושה. למרות התנגדות עזה מצד פלגים קיצוניים, רוחאני מחזיק בניסיון חסר תקדים בתפקידי מפתח, כולל מזכיר המועצה לביטחון לאומי וחבר במועצת המומחים. יתרה מכך, הוא נהנה מאמינות בקרב הסמינרים השיעיים בקום ובנג'ף, וזכה לקבלת פנים חמה מצד האייתוללה עלי סיסטאני בעיראק, בניגוד לדמויות שמרניות אחרות. מנגד, חסן חומייני מציג שילוב ייחודי של סמכות דתית, ייחוס משפחתי וקשרים מוסדיים. הוא נהנה מקשרים הדוקים עם משמרות המהפכה ותומך בגלוי ב"ציר ההתנגדות" ובצורך בכוח צבאי, כפי שהתבטא באמירה כי "הרתעה תלויה בכוח, לא בחיוכים". עם זאת, בענייני פנים הוא מציג עמדה מתונה התומכת בחירויות חברתיות. מעמדו הדתי מבוסס על לימודים מתקדמים, והוא מחזיק בקשרים משפחתיים לרשתות שיעיות משפיעות, כולל משפחת סיסטאני. גורמים בכירים בעיראק ציינו כי הם רואים בו מועמד המסוגל לייצב את איראן ולהשיב את מעמדה האזורי. הדיווח שולל את הסבירות שמוג'תבא ח'אמנאי, בנו של המנהיג הנוכחי, יירש את אביו. הסיבה לכך נעוצה בהתנגדות השיעית המסורתית לירושה ישירה של אב לבנו, ובעיקר משום שהרפובליקה האסלאמית נוסדה תוך דחייה מפורשת של שלטון מלוכני תורשתי; מינוי כזה יפגע אנושות בלגיטימיות של המשטר. כמו כן, מותו של הנשיא לשעבר אבראהים ראיסי בהתרסקות מסוק בשנה שעברה יצר ואקום במחנה השמרני, שכן הוא נחשב למועמד המועדף, והוביל להסטת הדיונים לעבר דמויות בעלות בסיס תמיכה רחב יותר כמו רוחאני וחומייני.
התרעות פיקוד העורף