התכנסות של בכירים במערכת הביטחון הבריטית ומומחים בלונדון הובילה למסקנה עגומה: בריטניה ובעלות בריתה אינן מוכנות למלחמה שעלולה לפרוץ בשנים הקרובות. בעוד שהדיונים עוסקים בהיערכות לעימות ישיר עתידי, מומחים מזהירים כי רוסיה כבר מנהלת בפועל מלחמה היברידית נגד המערב, תוך זריעת כאוס וביצוע פעולות חבלה. על פי רשת CNN, הקונצנזוס הגובר בקרב המומחים מצביע על כך שמוסקבה מפעילה לחץ מתמיד על המערב באמצעות קמפיינים של דיסאינפורמציה, חדירות חוזרות ונשנות למרחב האווירי של נאט"ו על ידי מטוסים ומל"טים, ושיבושי GPS במדינות הבלטיות. כמו כן, מתקפות חבלה נגד תשתיות קריטיות במספר מדינות נקשרו לשירותי הביון הרוסיים, למרות הכחשות עקביות מצד הקרמלין. סם גרין, פרופסור לפוליטיקה רוסית בקינגס קולג' בלונדון, ציין כי הציבור באירופה כבר מרגיש את האיום, בייחוד לנוכח מראות של רחפנים בקרבת שדות תעופה, אך ממשלות רבות עדיין חוששות לשוחח על כך בפתיחות עם אזרחיהן. בעוד שמוסקבה טרם ביצעה מתקפה ישירה על חברת נאט"ו, הערכות המודיעין מצביעות על כך שהמצב עלול להשתנות. מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה, הזהיר כי רוסיה עשויה להיות מוכנה להפעיל כוח צבאי נגד הברית בתוך חמש שנים, בעוד שגורמי מודיעין בגרמניה ציינו את שנת 2029 כמועד אפשרי. מחקר של בית הספר קנדי בהרווארד הצביע על השנים 2027 ו-2028 כמועדים הסבירים ביותר לפרוץ מלחמה. למרות האיומים, המוכנות האירופית לוקה בחסר. ג'ק ווטלינג, חוקר בכיר במכון המלכותי לשירותים מאוחדים (RUSI), טען כי ממשלות מתכננות הגנה על בסיס משאבים שאינם קיימים בפועל. הגנרל ריצ'רד בארונס הוסיף כי בקצב הנוכחי, לבריטניה יידרשו כעשר שנים כדי להיות מוכנה למלחמה, בעוד שהאיום עשוי להתממש בתוך שלוש עד חמש שנים בלבד. השינוי בתפיסה הביטחונית באירופה נובע משני גורמים עיקריים: הפלישה הרוסית לאוקראינה, והמסר שהעביר הנשיא טראמפ, אשר הבהיר לבעלות הברית בנאט"ו כי לא יוכלו להמשיך להסתמך באופן כה כבד על ארצות הברית. כתוצאה מכך, 31 מתוך 32 חברות נאט"ו צפויות לעמוד השנה ביעד הוצאות הביטחון של 2% מהתוצר, אך הספקות לגבי יכולתה של אירופה לעמוד באתגר בזמן אמת נותרו בעינם.
התרעות פיקוד העורף