ברמה הדתית, סעודיה מדינה ווהאבית לשעבר, כלומר עם אידיאולוגיה סלפית סונית-אדוקה ומאד עוינת לשיעה באופן מסורתי. איראן מונהגת על ידי אנשי דת הרואים בזרם הסוני של סעודיה (החנבלי ממורשתו של אבן תימייה מהמאה ה-14) אויב מר. אם כך, מדוע הפכה פתאום סעודיה את עורה ומשתדלת כעת למנוע את הפלתו של המשטר העוין כ"כ לסעודיה מאז הקמתו? להלן ההסברים האפשריים:
שינוי הכיוון של סעודיה
השינוי במדיניות הסעודית כלפי איראן אינו חדש והוא החל כבר בראשית 2023. אחרי עשור של נתק, חידשה סעודיה את יחסיה עם איראן, כאשר הבינה כי מדיניותה התוקפנית לא השיגה את התוצאות המבוקשות. עד אז, יורש העצר מחמד בן סלמאן נקט ביד קשה נגד המיעוט השיעי הפרו-איראני בסעודיה, כולל הוצאה להורג של שיח' שיעי בכיר שעוררה מהומה באיראן.
סעודיה ניהלה מלחמה של כשמונה שנים נגד החות'ים בתימן (2015-2023). אך החות'ים שרדו ושמרו על שלטונם בבירה צנעא. עם זאת, למלחמה היו תוצאות הרסניות בתימן במישור האזרחי. בשל כך, נמתחה ביקורת בכל העולם על סעודיה (המדינה העשירה ביותר שמפציצה את המדינה הענייה ביותר). מעמדו של יורש העצר בעולם ובמערב בפרט ירד משמעותית.
החות'ים רק התחזקו וזכו לסיוע איראני שוטף והקואליציה הצבאית שהובילה סעודיה התפרקה. לעומת זאת, ההסכם של סעודיה ממרץ 2023 לימד אותה כי דווקא מו"מ עם איראן, ולא מלחמה או מאבק עימה, הוא שיביא ליציבות באזור ולפריחה כלכלית. מיד אח"כ, אכן הגיעה גם הפסקת האש עם החות'ים, הסכם שהעניק לסעודיה שקט עד לימינו מכיוון תימן.
חשש ממתקפה
יש להניח כי המשטר באיראן שחש כי הפעם המלחמה עלולה להביא לסופו, שלח מסרים מאיימים בסגנון "תמות נפשי עם פלישתים" לכל מדינות המפרץ, לפיהם בכוונתה לפגוע קשות לא רק בבסיסים האמריקאים, אלא גם במתקני הנפט. לא מן הנמנע כי איימה לפעול כמו ב-2019.
בשנה זו שלחה איראן (אולי באמצעות החות'ים) טילים על ארמקו – חברת הנפט הסעודית ושיתקה את פעילותה לכמה חודשים. המטרה באיומים להפעיל לחץ על ידידותיה של ארה"ב באזור – נסיכויות הנפט - ושהן בתורן ילחצו על ארה"ב. ידוע כי לאור ההשקעה חסרת התקדים של סעודיה בארה"ב (טריליון דולר) יש לה השפעה רבה על החלטותיו של הנשיא טראמפ.
חשש מאיראן חדשה:
למרות שחלפו כחמישה עשורים מאז המהפכה האסלאמית ב-1979, הסעודים לא שוכחים את משטרו המגלומני של השאה וחוששים מכמה תוצאות בלתי צפויות שיסכנו את סעודיה. ראשית, איראן עשויה לחזור ולהוות מעצמה ואיום כלכלי על סעודיה ועלולה להתחרות עמה בשוק הנפט כפי שהיה בעבר. כעת המצב אידיאלי מבחינתה של סעודיה, כי איראן יריבה חלשה וענייה והסנקציות חונקות את שוק הנפט שלה. המצב הנוכחי מבטיח שסעודיה תמשיך להוביל את מדיניות הנפט במזרח התיכון. חשש נוסף מעליית שלטון מלוכה חוקתי באיראן הוא מאפקט דומינו:
חשש מגל הפגנות חדש
למהומות הענק שפרצו באיראן ב-2009 היו השלכות על המזרח התיכון כולו ופרצו כעבור כשנה "המהפכות הערביות" או "האביב הערבי" של 2011 שאיים על כל המשטרים הערביים באזור. אם תהפוך איראן לדמוקרטיה מלוכנית (בהנחה שצאצא השאה רזא פהלווי התכוון לקיים את הבטחותיו), עלולה להתעורר מחאה במדינות המפרץ ובכלל זה סעודיה, שהיא כידוע ממלכה ריכוזית-אבסולוטית עם משטר מדכא למדיי. תהליך דמוקרטיזציה מהווה איום גדול על המשטרים במדינות המפרץ, איום פנימי שאינו פחות מהאיום הצבאי האיראני.
לחץ מול שתיקה
האם הלחץ הסעודי (אליו מצטרפות עוד מדינות באזור) ישנה את דעתה של ארה"ב? אין ספק כי תהיה זו בכיה לדורות. נפילת משטר האייתולות בחומיני יחליש משמעותית את כל ארגוני הטרור בעולם. פרשנים בעולם הערבי, אלה המתנגדים למשטר וגם אלה התומכים בו, מסכימים כי אם איראן לא תותקף, היא תצא מהמשבר הנוכחי חזקה יותר ותחשיב זאת כניצחון גדול.
השתיקה של אירופה (בניגוד למלחמה המוצדקת בעזה) נוכח הדיכוי האכזרי ברחובות איראן ורצח אלפי המפגינים, מלמד כי רוב מדינות אירופה אינן מתלהבות ממבצע אמריקאי נגד המשטר בטהראן. הן תתמוכנה בהסכם גרעין אם וכאשר ייחתם, כי לכאורה "תמיד הסכם דיפלומטי עדיף על ממלחמה". המערב ישלים עם הישרדות המשטר בטהראן, בדיוק כמו סעודיה.
האם טראמפ לא יקיים את הבטחתו כי "הסיוע בדרך" ואלפי המוחים מתו לשווא? אולי בכל זאת מדובר בהטעיה וארה"ב אחרי ששקלה את הטיעונים של סעודיה החליטה כי נפלה בידיה הזדמנות בלתי חוזרת לשנות את המזרח התיכון על ידי ניסיון להפיל את השלטון האפל של ח'מינאי ולהביא באמת לשלום ושגשוג במזרח התיכון, בלי הצל הכבד של הטרור האיראני? כך יש לקוות. נדע בימים הקרובים.
התרעות פיקוד העורף