ללא שום קשר לשאלה אם הידיעה נכונה או לא, או אם היא נכונה חלקית, חשוב להבין ולהפנים שהאחריות וההחלטה היא של הנשיא טראמפ לבדו. זוהי החלטה עקרונית וחשובה מאד, וגם אם הוא מתייעץ עם ראש ממשלת ישראל ואולי עם מנהיגים אחרים במזרח התיכון, מי שמכיר את טראמפ ואת סגנון קבלת ההחלטות שלו, חייב לדעת שההחלטה, שכנראה עדיין לא התקבלה, נמצאת רק בין שתי אזניו של הנשיא.
בימים שלפני התקיפה המתוכננת חזינו בהתממשותם של כל הסימנים המעידים המקובלים: ההמלצה לאמריקאים לצאת מאיראן, פינוי המשפחות והעובדים הלא חיוניים מבסיסים אמריקאים במפרץ, קידום נכסים חיוניים לצורך התקיפה לאזור ואיומים מפורשים של הנשיא ואנשיו.
למרות הכל, התקיפה עדיין לא יצאה לפועל, כנראה כתוצאה מוויכוחים פנימיים בתוך הממשל, הנובעים בעיקר מהקושי להגדיר מטרה ברורה ותוצאה רצויה מתקיפה אפשרית, בכל היקף שייקבע. לא ידוע שהממשל הגדיר מטרה של הפלת הממשל והחלפתו, כאשר ברור שהדרך הנכונה לעשות זאת היא באמצעות העם האיראני ולא על ידי גורם חיצוני.
אך, הסכנה הגדולה, אותה חייבים למנוע, היא שהשתלשלות האירועים תוביל לכך שארה"ב אכן לא תתקוף באיראן, ולו באופן סמלי, ואז בכל מקרה, וללא כל קשר למה שנאמר בשיחות נתניהו-טראמפ יאשימו בכך את נתניהו. במקרה כזה, המפגינים באיראן, שגם כך לא נמצאים כרגע ברחובות מפחד הדיכוי האכזרי, יבינו שאין להם על מי לסמוך ועזרה לא תבוא מאף גורם חיצוני, לכן הם לא יצאו שוב לרחובות.
הנשיא טראמפ, במסגרת מסעותיו לנובל, יצהיר שבזכות איומיו הברורים חזר השקט לאיראן ועכשיו זה הזמן להיכנס למשא ומתן עם חמינאי ואנשיו על כל הנושאים שבמחלוקת. זהו תסריט ריאלי וקטסטרופלי, מכיוון שברור איך הוא יסתיים. לא קרה אפילו פעם אחת בעבר שכניסה לחדר המשא ומתן עם איראן הניבה הסכם טוב, חוץ מאשר לאיראנים.
מכיוון שהתסריט ריאלי ויקרה בוודאות גבוהה אם לא תהיה תקיפה, ומכיוון שהנשיא טראמפ כנראה עדיין מתלבט, חייבים להבהיר לו, ללא כל קשר מה נאמר בשיחות קודמות, שהוא חייב לתקוף באיראן. עדיף שתבוצע תקיפה אמריקאית רחבה על מתקני תשתית, מוסדות שלטון ופגיעה בגופים ובאנשים שהובילו את דיכוי ההפגנות.
אבל, גם אם לא יוחלט על תקיפה רחבה, יתכן שגם תקיפה סמלית תסכל את הסכנה בהגעה לשקט שיוביל למשא ומתן, שסופו יהיה בעייתי מאד גם לארה"ב וגם לישראל.
אם בכל זאת ההמלצה לא תתקבל ונגיע למשא ומתן לא רצוי בין ארה"ב לאיראן, הרי שאחרי הקמפיין של ישראל וארה”ב, שחיסל חלקים נרחבים מתשתיות הגרעין, הטילים הבליסטיים והמל"טים של איראן, נותרה רק מטרה אחת בלבד למו״מ: פירוק מוחלט של כל מה שנותר מתוכנית הגרעין ומהיכולות הבליסטיות והמל"טיות. אסור להמשיך ביצירת אשליות, הסכמים חלקיים והדרגתיים ומשחקים דיפלומטיים.
האולטימטום הישן של טראמפ לטהראן היה חד וברור: "קבלו את תנאי ארה״ב, או שתתמודדו עם ההשלכות". האיום הזה חייב להישאר, מלווה בנחישות. כל כניסה למשא ומתן, ללא קיום תנאים מוקדמים ברורים, שעל איראן לעשות בפועל, עלולה להיות מסוכנת.
כעת, לאחר שיכולותיה של איראן נפגעו מאד, והיא קרובה לקריסה ביטחונית וכלכלית, רף הכניסה לשיחות חייב להיות גבוה מאד. כל מו״מ חייב להתחיל רק לאחר שאיראן תעמוד בדרישות מקדימות קונקרטיות, שניתנות לאימות.
איראן העשירה אורניום לרמות גבוהות בניגוד להחלטות מועבי"ט, תקפה ישירות מאיראן את ישראל ושיגרה מאות טילים בליסטיים, למעלה מאלף מל״טים ועשרות טילי שיוט, נגד מטרות אזרחיות וצבאיות.
איראן חייבת לפרק את כל תשתיות הגרעין ואת תשתיות ייצור הטילים והמל"טים, להשמיד את המלאים הקיימים ולהפסיק כל פיתוח של מערכות שיגור שיכולות לשאת ראשי קרב גרעיניים, כולל טילים בליסטיים בין-יבשתיים (ICBM) שמסוגלים לפגוע גם בארה״ב.
איראן התמחתה בעבר בניצול הדיפלומטיה כדי למשוך זמן, לרמות, להטעות ובמקביל להמשיך לקדם את תוכניותיה, כפי שהיא עושה גם כיום, לפי פרסומים זרים, תוך התמקדות בבניית יכולות תת-קרקעיות חדשות שבשלב הזה מוגדרות כתמימות, אבל בעתיד יאויישו במתקנים לבניית יכולות גרעיניות ובליסטיות, שלא ניתן יהיה לפגוע בהם מהאוויר.
ארה"ב חייבת להמשיך בדרך שהנשיא טראמפ הצהיר עליה במהלך ההפגנות באיראן, ולספק את העזרה והתשובות שהוא בטיח לאזרחי איראן המשוועים לשינוי. עזרה חיצונית תלבה מחדש את הלהבות וההפגנות ואולי תוביל לשבירת החזית המגינה על הממשל המושחת הנוכחי ותוביל להחלפתו, על ידי העם האיראני.
התרעות פיקוד העורף