1
מבחינת טראמפ, הוא מכניס את נתניהו לתוך "האוהל", לשבת ליד הטורקים והקטארים ולצמצם התנגדויות מישראל ותומכיה בארה"ב. בכך הוא גם רוכש את ראש הממשלה בנזיד עדשים.
נתניהו, בראייתו ובהסכמתו, מרגיש שהוא סביב השולחן עם הסועדים ולא על הצלחת, אבל זוהי תחושה זמנית, שכן "מועצת השלום" תדון בעניינים הנוגעים ישירות לאינטרסים ביטחוניים ולאומיים של ישראל. לכן, לנתניהו יהיה קשה מאוד לשרוד שם מצד אחד ולרצות את הקואליציה הקיצונית שלו מן הצד האחר.
לקח למעצמה הגדולה לא פחות מחצי שנה לצבור כוח משמעותי במפרץ ולייצר קואליציה בינלאומית רחבה. לטראמפ העניין באיראן פחות בוער. לישראל, הצופה בתהליך השיקום המהיר של מערך הטילים הבליסטיים וההגנה האווירית באיראן, לצד הצורך והמחויבות האיראניים לנקום בישראל – הזמן בוער הרבה יותר. כדאי שבסוף, כמו תמיד, נסמוך רק על עצמנו.
2
את מועד הבחירות לכנסת יקבע נתניהו בזמן הנכון לו ביותר, כשירגיש שיש לו חלון הזדמנויות נכון בסקרים, או כשיעריך ש"השמאלנים" בחו"ל בגשר בין החגים או בסמוך להם, וכשיוודא שראש מטה הבחירות שלו ופטרונו טראמפ (לא מאהבה, אלא משיקולים אמריקאיים) זורם איתו עם המסרים הנכונים.
נתניהו יודע לקרוא סקרי עומק, הוא מכור אליהם כבר שנים, ומבחינתו הם המצפן ו"התורה מסיני". הוא מבין מצוין את מצבו, את היקף ההתנגדות אליו ולגוש שלו בקלפיות, בניגוד למידת ההתאמה לראשות ממשלה, ומודע לעובדה שהגוש שמולו מפוזר, לא מאורגן ולא מגובש.
הם רוצים לראות גוף עם ראש ושכל ופה, עם זרועות ומרפקים ורעב בעיניים וסכין בין השיניים, הם רוצים לראות ממשלת צללים של נשים וגברים טובים שישרתו את האזרחים ושיובילו "חברת ניהול" שתספק ביטחון, שירות ציבורי יעיל, טיפול ביוקר המחיה, שיקום האחדות וריפוי לאומי.
"רק לא נתניהו" לא יספיק הפעם. יהיה עליהם לחשוב מחוץ לקופסה, ליצור אלטרנטיבה חדשנית, ברורה ומעוררת תקווה, שתשדר שיש חלופה נכונה וזמינה. זה לא יקרה אם מול נתניהו יתייצב גוש עם חמישה מועמדים לראשות ממשלה...
3
על כך אפרט יותר בשבוע הבא, לאחר שאחזור מסמינר מיוחד שיוקדש לשאלה, "איך לעבור את הבחירות בשלום ובשלמות", שמארגנת עמותת גשר בקפריסין, בהשתתפות 40 אנשי חינוך, תקשורת, אקדמיה ושירות ציבורי.
בינתיים מצאתי באתר האינטרנט של סוכני הביטוח "פוליסה", ידיעה מעניינת על דוח מיוחד שפורסם בשבוע שעבר בפורום הכלכלי העולמי בשיתוף ברוקרית הביטוח הבינלאומית מארש. בדוח מודגשים חמשת הסיכונים המרכזיים לעולם הכלכלי והכללי, ואלו הם: עימותים גיאו־כלכליים, סכסוכים צבאיים, אירועי אקלים, קיטוב חברתי והפצת דיס־אינפורמציה.
על פי הדוח, בעוד שנתיים הקיטוב החברתי והפייק ניוז יטפסו למקומות ראשונים ויביאו לשחיקה באמון הציבור וביציבות החברתית. הדוח מטריד מאוד, מלמד על סדר עולמי חדש, על סביבת סיכונים חדשה הנובעת גם מהטכנולוגיה ועל תהליך קבלת החלטות, על גיבוש אסטרטגיות ועל ניהול משברים. אישית זה עשוי להביא לי פרנסה לא רעה, אבל אני כותב "עלול" כי אני ומשפחתי תושבי העולם הזה - שהולך להשתנות לרעה.
4
עד כדי כך הגיע המצב, שלראשונה בתולדותינו יצא צה"ל בקמפיין חוצות שבו הוא מביע הוקרה למשרתי הקבע והמילואים. הקמפיין הזה חריג ואיננו לטעמי, היות שאני חושב שזהו תפקידה של הממשלה ושל החברה והרשויות ולא של הצבא; אלא שצה"ל חש אחרת.
המטכ"ל ואכ"א מגבשים רעיונות ותוכניות שירות למכביר, מגבירים קשר ומחויבות למשפחות התומכות, אבל כשהממשלה מתייחסת לצה"ל ולמפקדיו בהתבטאויות ובמעשים כאל דיפ סטייט, חובטת ברמטכ"ל, מדגישה את כישלון הצבא ב־7 באוקטובר ומייחסת לעצמה את הישגיו – שום קמפיין לא יעזור.
לצד הצורך לחקור ולהסיק מסקנות, צה"ל זקוק יותר מאי פעם לכתף חמה, לאוזן קשבת, ל"אבא" סמכותי ובוטח, ואת זה מפקדיו ומשרתיו מתקשים לאתר. וזה מה שצריך להטריד את כולנו, ללא יוצא מן הכלל.
5
לפני שנה וחצי, בעיצומה של המלחמה בכל החזיתות, כשהיהודים והישראלים במיאמי מילאו מטוס שלם עם משלוחים של ציוד ליחידות צה"ל, היה חסר סכום כסף להחכרת המטוס. חברי משה ימין הלך אז לרעייתו טובה ואמר לה: "ישראל בסכנה, אנחנו שוברים את תוכניות הפנסיה ומוסיפים את החסר, בהיקף של למעלה מ־150 אלף דולר". טובה הסכימה מיד.
התרעות פיקוד העורף