לפי דיווח בעיתון "אל-אח'באר" הלבנוני, המקורב לחיזבאללה, החששות בקהיר מתמקדים כעת בטבעו של ההסכם שוושינגטון מנסה לגבש ובמחיר הפוליטי או הכלכלי שמצרים תידרש לשלם. מקורות מצריים מסרו לעיתון כי החששות המרכזיים סובבים סביב שתי נקודות עיקריות שהועלו על ידי גורמים אמריקאיים באופן עקיף. הנקודה הראשונה והרגישה נוגעת להצעות להזרמת מי הנילוס לרצועת עזה ולישראל בעתיד, רעיון שקהיר רואה בו כבלתי מציאותי ליישום. הנקודה השנייה מתייחסת להענקת זכויות מעבר חינם לספינות צבאיות ומסחריות אמריקאיות בתעלת סואץ.
במהלך המפגש, הדגיש טראמפ את נכונותו לפעול כגורם מתווך כדי להביא לסיומה של המחלוקת המדינית והביטחונית המעיבה על היחסים באזור קרן אפריקה ואגן הנילוס. היוזמה האמריקאית מגיעה על רקע המתיחות הגואה בין המדינות הנוגעות בדבר, כאשר סוגיית הסכר נתפסת בקהיר ובח'רטום כאיום אסטרטגי משמעותי.
המעורבות האמריקאית מגיעה על רקע קיפאון במשא ומתן בין המדינות מאז אוגוסט 2024, כאשר אתיופיה השלימה אגירה של כ-75 מיליארד מטרים מעוקבים של מים באגם הסכר, מהלך שיצר שינויים בולטים בדפוסי הזרימה. הנשיא טראמפ היה מעורב בנושא גם בכהונתו הראשונה, אז החליט להקפיא סיוע לאתיופיה בסך מוערך של כ-272 מיליון דולר בעקבות מה שהוגדר כעקשנות אתיופית במשא ומתן, צעד שבוטל מאוחר יותר על ידי ממשל ביידן. כעת, למרות הכרת התודה של א-סיסי על מעורבותו של הנשיא טראמפ, מצרים נערכת לאפשרות שהתיווך לא יגיע ללא תמורה אסטרטגית משמעותית.
התרעות פיקוד העורף